Archive for category: מידע משפטי

בישראל, צה"ל ("צבא הגנה לישראל"), הינו צבא העם ובו חובת גיוס לכל מי שמלאו לו 18 שנים והוא תושב או אזרח בישראל. זאת – בהתאם לחקיקה קיימת בנושא בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התמ"ו–1986 (להלן: "חוק שירות חובה"), אשר מקנה סמכות לגיוס חובה וכן מעגן את כל הנוגע לפטור למי שנסיבותיו לא מאפשרות את גיוסו לאור אורח חיים שאינו מתאים לצבא או מצב בריאות שלא מאפשר זאת. אי לכל אלה, מי שאין ברשותו פטור מגיוס לצבא ואינו מתייצב לצו הגיוס כפי שנקבע לו, עובר על החוק.

במאמר זה נסביר על מערכת המשפט הצבאית ועל הייחודיות שלה, על עבירת העריקות והענישה על כך. כמו כן, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני צבא.

ייחודה של מערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאי, פועלת בצורה אוטונומית ומותאמת לצרכיה של המערכת הצבאית ההיררכית ומרובת הפקודות והצווים. החוק שמקנה סמכות למערכת המשפט הצבאית, הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי").

על פי חוק זה (כאמור בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי), אנשים אלו כפופים לחוק, כדלקמן: מי שהוא חייל בשירותו הצבאי (אם בסדיר ואם במילואים), מי אשר במסגרת היותו חייל עבר עבירה (קיימים לכך מספר סייגים המפורטים בחוק), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבים במילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות (קיימים לכך סייגים המפורטים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).

כמו כן, בשונה ממערכת שפיטה בדין הפלילי–האזרחי, מערכת המשפט הצבאית, הנוקשה יותר, מחלקת את הליך השפיטה לשני חלקים, וזאת בהתאם לחומרת העבירה. נוסיף כי במערכת השפיטה הצבאית, קיים דין משמעתי ודין פלילי. כאשר מדובר בדין משמעתי, אזי סמכות השפיטה היא בתוך יחידתו של החייל. הדין המשמעתי ימומש בעבירות קלות בצה"ל, המאפשרות ניהול מהיר של ההליך.

כאשר מדובר בדין הפלילי, תהיה חפיפה חלקית לדין האזרחי, במובנים רבים. מהגשת תלונה למשטרה צבאית חוקרת, ובהמשך, אם וכאשר יבססו את הראיות, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, יחל הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים. יוער כי בבית הדין הצבאי, הענישה נחשבת מחמירה יותר בנושאים מסוימים מאשר השפיטה במערכת המשפט הפלילית בישראל, וזאת על מנת לשמור על ההיררכיה הקיימת בצבא.

עבירת העריקות:

עבירת העריקות הינה חלק מעבירות סל המכונות עבירות "היעדרות משירות". העריקות מוגדרת בתור העבירה הקשה ביותר בעבירות ההיעדרות והיא מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. בשל חובת הגיוס עפ"י חוק הגיוס, כל אדם שכפוף למסגרת הצבאית, חייב להתייצב כפי שנאמר לו על ידי גורם צבאי. אם לא יעשה זאת, הוא יעבור עבירה וזאת בהתאם למדרג הבא:

עבירת הנפקדות – היא היעדרות משירות עד 21 ימים. בחלוקה פנימית קיימת נפקדות קצרה שהיא עד 24 שעות, ואז יישאר הטיפול במסגרת היחידה והענישה בגינה תהיה, פחותה אם בכלל. בנפקדות ארוכה, כלומר מעל 24 שעות ועד 21 ימים, הטיפול אומנם במסגרת היחידה, אך הענישה בגין מעבר על העבירה יכול להגיע לכדי מאסר.

עבירת העריקות – כאן, בשונה מנפקדות, הטיפול בחייל מועבר לטיפולה של המשטרה הצבאית, תחת מדור עריקים. הזמן המוגדר לעריקות הוא מעל 21 ימים ועד בכלל. בעת תפיסת עריק, ינוהל התיק בהליך משפטי צבאי ועונשו לרוב יעמוד על מאסר בפועל.

ענישה:

ההחלטה להיות עריק, הינה אינדיבידואלית לכל חייל, כל אחד ונסיבותיו שלו. הסיבות העיקריות המוכרות, נוגעות למחאה על אי מתן פטור משירות, אי התאמה והשתלבות במערכת הצבאית, בעיות כלכליות בבית ועוד. הענישה על עבירת העריקות, תיקבע כאשר תילקח בחשבון הסיבה לעריקות, אם כי כל עריקות שתתבצע, אינה מוצדקת. על מנת להמחיש את ההבדלים במתחם הענישה, ניתן לראות כי כאשר חייל עורק במסגרת פעילות צבאית, מאסרו עשוי להגיע עד 10 שנות מאסר, אבל אם לא יהיה ניתן להוכיח שלא התכוון לחזור, אזי העונש ירד ל–3 שנות מאסר.

לסיכום:

עבירת העריקות היא עבירה חמורה אשר יכולה להוביל עד לכדי מאסר, וזאת בשל חובת הגיוס לגוף ההיררכי הצבאי. אי לכך, ובשל חשש מביצוע עבירת העריקות ולצורך בירור ההשלכות של כל תקופת היעדרות משירות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני צבא, אשר יוכל לשפוך אור על ההשלכות העתידיות לטווח הקצר והארוך וכן להופיע ולייצג בבתי הדין הצבאיים.

ערכי צה"ל הם רעות, טוהר הנשק, התמדה במשימה, כיבוד כללי המשפט הבינלאומי וכן – טוהר המידות. מי שלא פועל בהתאם לערכי צה"ל ואף חמור מכך, עשוי לעמוד לדין פלילי בבית הדין הצבאי או לדין משמעתי, במקרים פחות חמורים. ככלל, מערכת המשפט הצבאית היא מערכת אוטונומית, אשר במסגרתה יש ערכאות שיפוט וגופים משפטיים ייעודיים, העוסקים בדין הצבאי–הפלילי. כמו כן, באופן טבעי, במסגרת המשפט הצבאי, ישנן עבירות פליליות ייעודיות, שתואמות לאופי השירות הצבאי ולעבודה הצבאית השוטפת.

לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר על עבירות צבאיות שכיחות וכן נציג סקירה קצרה על מערכת השפיטה הצבאית. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות:

נבקש להעיר, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי עם עורך דין צבאי.

החוק הצבאי:

ככלל, עיקר הדין הצבאי, לרבות העבירות הצבאיות וכן סמכויות בית הדין הצבאי על ערכאותיו, קבוע בחוק אשר נקרא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). חוק השיפוט הצבאי, מסדיר את הענישה על עבירות פליליות צבאיות, עבירות משמעתיות, סמכויות בתי הדין הצבאיים, סמכויות המשטרה הצבאית החוקרת, אופן מינוי השופטים בבתי הדין הצבאיים וכן את דיני הראיות הנהוגים בבית הדין הצבאי. חוק השיפוט הצבאי, מסדיר גם את תחולתו כלפי חיילים המשרתים בצבא הסדיר, את אנשי הקבע בצבא וכן את תחולתו כלפי אזרחים עובדי צה"ל ועל חיילים שהשתחררו עד לתקופה של 180 ימים.

המשטרה הצבאית החוקרת:

עבירות פליליות צבאיות, נחקרות בצבא על ידי המשטרה הצבאית החוקרת. לאחרונה, יש סמכות לחקור עבירות, לעצור חיילים, לערוך חיפושים ואף ליטול דגימות דם לצורך איתור סמים. כמו כן, בסמכות המשטרה הצבאית, לחקור ולהגיע למסקנות ראייתיות באשר לעבירה פלילית צבאית הנחקרת על ידה. במידה והמשטרה הצבאית החוקרת מוצאת כי ישנן די ראיות, לכאורה, להגשת כתב אישום, יועבר התיק הפלילי לידי הפרקליטות הצבאית.

הפרקליטות הצבאית:

גוף נוסף ומשמעותי בנוף המשפט הצבאי, הוא הפרקליטות הצבאית, אשר אמונה על ייצוג הצבא בפני בתי הדין הצבאיים, במסגרת עבירות פליליות, הנדונות בבתי הדין הצבאיים. הפרקליטות הצבאית, היא זו אשר מוסמכת להגיש כתבי אישום נגד חיילים, לאחר קבלת התיק הפלילי מהמשטרה הצבאית.

בתי הדין הצבאיים:

עבירות פליליות צבאיות, נדונות בפני בתי הדין הצבאיים. מערכת השפיטה הצבאית, מורכבת ממספר ערכאות. הערכאה הראשונה והעיקרית, היא בית הדין הצבאי המחוזי, אשר דן בכל עבירה פלילית במסגרת הדין הצבאי. עם זאת, לצד בית הדין הצבאי המחוזי, קיים גם בית דין צבאי לתעבורה. כמו כן, במידה והנאשם הוא קצין בדרגה הגבוהה מסגן אלוף, הרי שהוא לא יישפט בפני בית הדין הצבאי המחוזי, אלא בפני בית דין צבאי מיוחד, אשר שופטיו קצינים בדרגה צבאית גבוהה יותר. מעל בתי הדין הצבאיים המוזכרים, ישנו בית הדין הצבאי לערעורים, שסמכותו לדון בערעורים המוגשים בזכות, על החלטות בתי הדין הצבאיים, המחוזיים ובית הדין הצבאי המיוחד. אגב, על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים, אפשר לערער ברשות, לבית המשפט העליון.

עבירות צבאיות:

במשפט הצבאי קיים מגוון רב של עבירות פליליות, שהן ייחודיות למערכת השפיטה הצבאית. הבה נמנה את חלקן. נעיר כי הרשימה שלהלן היא חלקית בלבד:

עבירה של סירוב פקודה: המערכת הצבאית היא היררכית. לכן, סירוב של פקודה שניתנת כדין על ידי בעל דרגה גבוהה יותר, הוא עבירה משמעתית, אך הוא גם עבירה פלילית, במיוחד כאשר מדובר בפקודה שניתנת בעת לחימה. במקרה כזה, קובע סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, כי העונש יכול להגיע עד 15 שנות מאסר.

עבירה של נטילת ציוד צבאי שלא כדין: נטילה של ציוד צבאי, החל משק שינה, ציוד משרדי ועוד, היא עבירה פלילית בהתאם לסעיף 82 לחוק השיפוט הצבאי והעונש בגינה יכול להגיע עד שנתיים מאסר.

עבירה של עריקות: עבירה זו, עוסקת בסיטואציה שבה חייל נעדר משירות צבאי או לא מתייצב ליחידתו וזאת בכוונה שלא לחזור לשירות הצבאי. עבירה זו קבועה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי והעונש בגינה עשוי להגיע עד 7 שנות מאסר.

לסיכום:

מערכת השפיטה הצבאית היא מערכת משפטית ייעודית, עצמאית וייחודית, בעלת מאפיינים משלה. כמו כן, מדובר במערכת מורכבת מאוד, המצריכה ידע וניסיון. אי לכך – בעת הצורך, אל תהססו לפנות לעורך דין צבאי בעל ניסיון בתחום.

מעבר להיותו צבא ההגנה לישראל (צה"ל), מחזיק צה"ל במערכת דינים פלילית ומשמעתית ענפה ואוטונומית, אשר כוללת גם ערכאות שיפוט בדמות בתי הדין הצבאיים. זאת ועוד: באופן טבעי, לצה"ל יש גם מאפיינים ייחודים משלו, בכל הנוגע להליכי השפיטה והעבירות הצבאיות הנשפטות במסגרתו. לכן, במאמר שלהלן, מצאנו לנכון להסביר על מערכת הדין הצבאית וכל זאת לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

עם זאת, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי של עורך דין צבאי.

הדין המסדיר את מערכת המשפט הצבאית:

הדין העיקרי אשר מסדיר את המשפט הצבאי, בא לידי ביטוי בחוק המכונה חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). חוק זה כולל מגוון רב של נושאים, החל מעקרונות יסוד הנוגעים לדין הצבאי ועד לקביעה של עבירות צבאיות–פליליות ומשמעתיות וענישה לצדן וכן הגדרות הנוגעות לחיילים ואנשי קבע ואנשי מילואים, אשר כפופים לחוק השיפוט הצבאי. זאת ועוד, חוק השיפוט הצבאי מסדיר גם את סדר הדין בבית הדין הצבאי ואת דיני הראיות הנהוגים במסגרת בית הדין הצבאי.

מאפייני העבירות הצבאיות:

בניגוד למערכת המשפט האזרחית, האמונה על השפיטה בתחום הפלילי, מערכת הדין הצבאית, נושאת בחובה מאפיינים ייחודיים, בכל הנוגע לעבירות צבאיות, אשר ייחודיות לדין הצבאי. כך למשל, בחוק השיפוט הצבאי יש מגוון רב של עבירות, שבחיים האזרחיים לא תהיינה רלוונטיות, כגון – עבירה של עריקה (כלומר, עזיבת השירות הצבאי או אי התייצבות לשירות צבאי לפי דין) ועבירה של נפקדות (שהיא בעצם נגזרת של עריקה, אך היא עבירה קלה יותר מבחינת מספר ימי ההיעדרות מהשירות או אי התייצבות).

כך גם בחוק השיפוט הצבאי, הכולל עבירות הנוגעות לשימוש בנשק במהלך אימונים, עבירות אשר נוגעות להתנהגות במסגרת קרב או פעילות מבצעית וכן עבירות הנוגעות להתנהגות כלפי בעלי תפקידים בצבא, לרבות עבירות של אי מילוי פקודות, או פעולה במסגרת צבאית בניגוד לסמכות מוקנית. במקביל, חשוב להבהיר, למען הסר ספק, כי עבירות פליליות אזרחיות, הן עבירות פליליות גם במסגרת המשפט הצבאי.

בית הדין הצבאי:

מערכת השפיטה הצבאית בנויה כדלקמן: הערכאה המשפטית הראשונה אשר אמונה על שפיטה על עבירות צבאיות, היא בית הדין הצבאי המחוזי, אשר לצדו גם בית דין צבאי לענייני תעבורה. בית הדין הצבאי הוא ערכאה ראשונה. עם זאת, במקרים שבהם הנאשם בהליך הצבאי, הוא קצין בדרגה של סגן אלוף ומעלה, אזי בית הדין הצבאי – כערכאה ראשונה – יהיה בית דין צבאי מיוחד, אשר השופטים בו יהיו קצינים בדרגה גבוהה יותר מאשר בית דין צבאי רגיל.

מעל בית הדין הצבאי המחוזי, ישנו בית הדין הצבאי לערעורים. האחרון, אמון על שפיטה בערעורים המוגשים על פסקי דין של בית הדין הצבאי המחוזי או בית הדין הצבאי המיוחד. נעיר כי בית המשפט העליון, מהווה ערכאה שלישית, שאליה אפשר לפנות כדי לערער על החלטות של בית הדין הצבאי לערעורים. אך ערעורים לבית המשפט העליון, מוגשים רק ברשות ולא בזכות.

משטרה צבאית חוקרת:

עבירות פליליות הנעשות במסגרת צבאית, נחקרות על ידי המשטרה הצבאית החוקרת, שיש לה סמכויות רבות, לרבות סמכויות מעצר וחקירה. המשטרה הצבאית החוקרת, עורכת את החקירה, אשר בסופה מועברים חומרי החקירה, לידי הפרקליטות הצבאית.

האחרונה, היא הגוף המוסמך, אשר יחליט האם יוגש נגד חייל כתב אישום צבאי או לאו. במידה ונמצאו ראיות לכאורה, אשר יש בהן כדי להוכיח את אשמת החייל, הרי שיוגש כתב אישום צבאי לבית הדין הצבאי המחוזי, או לחלופין, לבית הדין הצבאי המיוחד – בעת הצורך.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין צבאי?

הדין הצבאי הוא דין מורכב וההתנהלות מול רשויות הצבא היא נושא לא פשוט, המצריך ידע וניסיון רב. ניסיון זה מצוי באמתחתו של אדם אחד והוא עורך דין צבאי. אנו ממליצים, כבר בתחילת החקירה, בעת מעצר, לפנות לעורך דין צבאי לשם ייעוץ. מניסיוננו, ייעוץ של עורך דין צבאי כבר בתחילת הדרך, יכול לעיתים להיות ההבדל בין כתב אישום צבאי, לבין סגירת תיק החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת.

לסיכום:

מערכת המשפט הצבאית, היא מערכת משפט ייעודית וייחודית וכן עצמאית, מתוקף תפקידה. למשפט הצבאי יש מערכות שונות, החל מהמשטרה הצבאית ועד לפרקליטות הצבאית ולבתי הדין הצבאיים. במערכת המשפט הצבאית, קיימות עבירות פליליות ייחודיות, לטיב השירות והפעילות הצבאית. לסיכום, בכל מקרה שבו הוגש נגדכם כתב אישום צבאי או נעצרתם לחקירה, רצוי להיעזר בעורך דין צבאי בעל ניסיון.

רשת האינטרנט טומנת בחובה יתרונות רבים, ואין ספק שהיא חלק אינטגראלי מחיינו. אנו נעזרים באינטרנט בחיינו האישיים ובחיינו המקצועיים. אנו נעזרים באינטרנט כדי למצוא עבודה, כדי למצוא בני זוג, וגם לעיתים קרובות כדי להביע את דעתנו, ובפרט זו הפוליטית.

יותר מכך, אנו מסתייעים יותר ויותר ברשת האינטרנט כדי לחשוף בפני הכלל התנהגות לא ראויה של אנשים מסוימים. כך אירע לאחרונה ב"תקרית השוקולד" המפורסמת אליה נחשפנו באמצעי המדיה, כך מתרחש לא אחת כאשר עולות תמונות של אנשים המעמידים את רכבם בחניה השמורה לנכה, והדוגמאות עוד רבות.

האינטרנט מאפשר תפוצה רחבה, וכמו שהוא יכול לסייע הוא גם יכול להזיק, ולעיתים רבות אפילו לפגוע מאוד.

כאן נשאלת השאלה האם דברים שאנו מפרסמים באינטרנט יכולים לעלות בגדר "לשון הרע"?

התשובה לכך היא חיובית.

לשון הרע: החוק

לשון הרע כלפי אדם אחר מוגדר בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 בתור "פרסום של דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם" או "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו" או "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".

כלומר, כדי שאמירה מסוימת תיחשב כלשון הרע יש צורך בשני תנאים: האחד הוא קיומו של פרסום; השני הוא שהפרסום יקיים את אחת הפגיעות  המוצגות. יש לציין כי לשון הרע צריך להיעשות כלפי אדם מסוים, ולא כלפי קבוצה. כך שאם אדם מפרסם דבר מה כלפי קבוצה, לא מתקיימת עוולת לשון הרע.

כאשר פרסום נעשה ברשת האינטרנט, והוא אכן מקיים את אחת הפגיעות, מתקיימת גם מתקיימת עוולת לשון הרע, כלפי מושא הפרסום שנפגע מכך.

כאשר מוכחת לשון הרע, החוק מאפשר למושא הפרסום לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 50,000 ₪. אך לניזוק יש אפשרות לתבוע סכום הגבוה מהסכום הזה, בכפוף להוכחת נזק שנגרם כתוצאה מהפרסום.

הגנות

גם אם התנאים לקיומה של עוולת לשון הרע מתקיימים, עדיין לצד המפרסם קיימות הגנות מספר, שקיומן שולל את העוולה שבוצעה. ההגנה המשפטית הראשונה מפני עוולת הלשון הרע היא כאשר הפרסום הוא בעצם דבר אמת. במקרה כזה המפרסם צריך להוכיח שמה שפורסם הוא אמת, קרי: הפרסום הוא נכון. בנוסף יש להוכיח כי יש אינטרס ציבורי לפרסמו.

הגנה נוספת היא הבעת דעה. לא יעלה על הדעת שבגין כל הבעת דעה טריוויאלית וסטנדרטית, יהיו אנשים חשופים לעילת תביעה בגין לשון הרע. על כן, קבע המחוקק שהבעת דעה הגיונית ולגיטימית היא אינה לשון הרע.

היזהרו ממה שיוצא לכם מהמקלדת

כאמור, רשת האינטרנט מפתה רבים מאתנו לא אחת להשתלח אחד בשני, ולפרסם דברים חמורים מאוד איש כלפי רעהו, שספק אם היו נעשים אילו לא הייתה קיימת פלטפורמה כל כך נוחה כמו האינטרנט.

אז כיצד נימנע מלשון הרע?

כלל ראשון: אל תגדפו איש את רעהו!. כלומר, אם יש לכם דעה או טענה, תביעו אותה, אך אל תגדפו אדם אחר.

התנהגו בכבוד איש כלפי רעהו. כלומר, אפילו אם אתם מביעים דעה חמורה ככל שניתן, היצמדו לדעתכם, ואל תתבלו את דעתכם עם גידופים שאינם מן העניין. בנוסף, מומלץ תמיד לציין בפתח הדברים כי הפרסום משקף רק את דעתכם. הימנעו מגידופים מיותרים, משום שגידופים לבדם מהווים לשון הרע בדרך כלל, והם בוודאי לא מהווים דעה לגיטימית.

בהקשר לכך חשוב לזכור, שאומנם חופש הביטוי בישראל מהווה זכות ראשונה במעלה, אך זכות זו נסוגה לעיתים כפני פגיעה לא מידתית בשמו של אדם אחר.

כלל שני: התבססו על עובדות. כאשר אתם מבקשים לפרסם משהו שעשוי להיחשב כשלילי כלפי אדם אחר, למשל כתיבת ביקורת על מסעדה או בית עסק או מוצר או שירות שקיבלתם, התבססו על עובדות מתועדות. אפילו אם בסוף הדרך יתברר שהעובדות היו שגויות, ייתכן ותוכלו להתגונן בטענה של "אמת בפרסום". כך לדוגמא, בית המשפט העליון בפרשת סרן ר' נגד אילנה דיין (פורסם בשנת 2014) קבע כי לעיתים אפילו אם מסתמכים על עובדות שמתבררות בדיעבד כלא מדויקות, ניתן ליהנות מהגנת האמת, אם הפרסום היה בתום לב והיה מחויב המציאות לשעתו.

כלל שלישי: הימנעו מתוספות עובדתיות. לדוגמא, אם נחשפתם לדבר מסוים בו חזיתם ואתם מעוניינים לפרסמו, תארו את מה שראיתם בלבד. הימנעו מלהוסיף עובדות לא מדויקות והימנעו מהסקת מסקנות. התבססו על מה שחזו עיניכם בלבד. לדוגמא, בית משפט השלום דחה זה מכבר תביעת לשון הרע שהגישה גננת נגד הורים שהוציאו את ילדיהם מגנון שבבעלותה, בטענה שההורים פרסמו ברשת האינטרנט כי הגננת התובעת הזניחה את הילדים בגנון. בית המשפט קבע כי ההורים תיארו רק עובדות רלוונטיות כפי שהם התרשמו על סמך תיאור שהילדים מסרו להם, ולכן לא מתקיימת עוולת לשון הרע (פורסם ב- 2014).

כלל רביעי: התייעצו עם עורך דין. אם אתם אנשי מקצוע כמו עיתונאים, בלוגרים בכלל אנשים שרוצים לפרסם דבר מה ברשת ואתם חוששים שיתכן והפרסום או חלקים ממנו עשויים להוות עילה לתביעה, התייעצו עם עורך דין. לעיתים שיחת טלפון קצרה יכולה לחסוך לכם כסף רב ועוגמת נפש רבה. לעיתים ניסוח שונה יכול להיות ההבדל בין תביעת לשון הרע ששוויה אלפי שקלים, לבין הבעת דעה לגיטימית.

פרסמו נגדכם דבר המהווה לשון הרע?

אם נתקלתם בפרסום שמהווה כלפיכם לשון הרע ברשת האינטרנט, ניתן לפעול בכמה דרכים.

ראשית, יש לתעד את הפרסום. לדוגמא, אם מדובר בפרסום שנעשה בפייסבוק, אפשר לצלם את המסך. כמו כן, את התיעוד יש לשמור, ומומלץ להדפיס.

שנית, אפשר, אך לא חובה, לפנות למפרסם ולבקש ממנו להסיר את הפרסום, ואף להתנצל. מומלץ גם להפנות את תשומת ליבו לכך שהפרסום מהווה לשון הרע.

שלישית, אם מדובר בפרסום שנעשה באינטרנט, אך יש קושי לאתר את המפרסם, אפשר להסתייע בחוקר פרטי העוסק במחשוב ובאמצעותו לאתר את כתובת ה-IP ממנה נעשה הפרסום. דרך הכתובת, ניתן כמובן לאתר את המפרסם עצמו בדרך כלל.

רביעית, יש לפנות לעורך הדין מיומן ומנוסה העוסק בתחום, ולהתייעץ עמו בנוגע לטיב הפרסום ולאפשרויות המשפטיות הרלוונטיות למקרה.

לסיום זכרו: הימנעו מגידופים והתנהגו בכבוד. אפשר לומר הכול, אך מומלץ לעשות זאת בדרך ארץ. אם נחשפתם לפרסום המהווה לשון הרע, זכותכם לפעול בכל דרך חוקית.

עומדים לפני תביעה? מרגישים ששמכם נפגע ורוצים לתבוע?

התקשרו עוד היום!

054-7946858

עורך דין ליטיגציה אזרחית ופלילית יעל תותחני