אומנם מערכת המשפט הצבאית, היא מערכת שפיטה אשר פועלת בגבולותיה של מדינת ישראל, אך מדובר במערכת צבאית–משפטית, המחזיקה בפלטפורמה ייעודית המותאמת למערכת בעלת אופי היררכי ואף נוקשה מאוד. למערכת הזו קוראים צבא הגנה לישראל (צה"ל). ללמדנו, כי על מנת להבין מהם דיני הצבא וכיצד הם פועלים, יש צורך להכיר את אופייה של המערכת הצבאית ואת סמכותה. בשים לב לאמור, במאמר שלהלן נסקור ונסביר בהרחבה: מהו חוק השיפוט הצבאי, כיצד פועלת מערכת המשפט הצבאית, מהן הערכאות וההבדלים הקיימים בין מערכת השפיטה הצבאית לבין מערכת השפיטה האזרחית, מיהו עורך דין צבאי וכיצד יוכל לסייע בדיני צבא ומתי עשוי להינתן לכם/ן פטור מצבא.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין צבאי.
חוק השיפוט הצבאי:
בחלק זה, נפרט בהרחבה על מקור סמכותה של מערכת המשפט הצבאית וכן נסביר על סמכותם, מהותם ותפקידם של בתי הדין הצבאיים. כמו כן, נסביר על אופן ניהול ההליך הפלילי–הצבאי וזאת בשונה ממערכת המשפט האזרחית.
א. מהו חוק שיפוט צבאי:
החוק אשר מכוחו "יונקת" מערכת המשפט הצבאית את סמכותה ואשר מהווה את עמוד התווך שלה, הינו חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו– 1955 (להלן: "חש"ץ" או "חוק השיפוט הצבא"). בחוק זה 10 חלקים והם: עקרונות כלליים, עבירות ועונשים, דין משמעתי, המוסדות המשפטיים, הליכי שפיטה, בית דין שדה, דיני ראיות, ביצוע פסקי דין, עבירות מיוחדות והוראות שונות. למעשה, חוק השיפוט הצבאי חל על הגורמים המנויים בפרק השני של החש"ץ והם: חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים (ההגדרה כוללת גם מתנדב וגם מי שאינו בשירות מילואים, בהתאם לסייגים האמורים בסעיף 11 לחש"ץ), מי שבעת ביצוע העבירה הוגדר כחייל (כאשר ישנו סייג אודות האמור, לפי סעיף 6 לחש"ץ), מי שנתון במסגרת הצבא – במידה ונמסר לו נשק מטעם הצבא, אסיר בכלא צבאי, אזרח עובד צה"ל ושבויי מלחמה.
ב. הדין המשמעתי לעומת הדין הפלילי בצה"ל:
המערכת הצבאית מחלקת את דרך הענישה לשני מקטעים עיקריים וזאת בהתאם לדרגת החומרה של העבירה המבוצעת. הדין המשמעתי, המתואר בחלק ג' לחש"ץ, מתייחס לעבירות קלות, כאשר הטיפול בעניינן הינו פנים
יחידתי. גם כאן יכולה הענישה להגיע לכדי מאסר, אך כמות ימי המאסר מוגבלת ומותאמת לטיב וחומרת העבירה ובהתחשב בכך שמדובר בענייני משמעת ולא בעניינים פליליים הפוגעים באושיות צה"ל. הענישה במסגרת עניינים משמעתיים, תיערך ותיגזר במסגרת היחידה של עובר העבירה ומי שישפוט הינו קצין ביחידה אשר מוסמך לבצע משפט. לפי סעיף 168 לחש"ץ, עבירות הנשפטות בדין המשמעתי, הן עבירות בעלות חשיבות נמוכה ובינונית והן לרוב לא מצריכות חקירה מקדימה, אלה רק הגשת תלונה בתיק.
בשונה מהדין המשמעתי האמור, הדין הפלילי–הצבאי, זהה להליך הפלילי–האזרחי. בהתאם לכך, הדין הפלילי ייושם במקרים שבהם חייל או חבורת חיילים עברו עבירות חמורות, אשר יש בהן כדי לפגוע באושיות המשפט ועקרונותיו של צה"ל. בהתאמה, בניגוד לטיפול בהליכים משמעתיים, הטיפול בעבירות פליליות, יעשה מחוץ לכותלי היחידה ויועבר לטיפול ההליך הפלילי בצה"ל, על כל יחידותיו, שעליהם נרחיב בהמשך המאמר. נזכיר בקצרה, כי מדובר במשטרה הצבאית החוקרת, בפרקליטות הצבאית ובמשפט הצבאי. בהליך זה יתקיימו חקירה מקדימה, איסוף ראיות והחלטה האם יוגש כתב אישום – לאחר חקירה ועיון בתיק על ידי הפרקליטות הצבאית. רק לאחר מכן, יועבר התיק לטיפול של בית הדין הצבאי.
ג. השוואה – מערכת המשפט הצבאית מול האזרחית:
מערכת המשפט הצבאית כפופה למערכת המשפט בישראל, ממנה היא אף שואבת את ערכיה, עקרונותיה ובסיס חוקיה. עם זאת, בשונה מהמערכת האזרחית, על מערכת המשפט הצבאית – חלה חובה להתאים את עצמה לארגון שבמסגרתו היא פועלת, שהוא ארגון צבאי. כדי להתאימה לארגון זה, בחוק השיפוט הצבאי קיימים חלקים שלמים המסדירים את דרכי הפעולה, הערכאות הנידונות והעבירות הייעודיות למערכת הצבאית, כגון היעדר משירות, אי ביצוע בדיקת סמים, גניבת ציוד צה"לי וכדומה. לרוב, המערכת הצבאית נחשבת כמערכת משפט מחמירה יותר בתפיסתה את העבירות המופיעות בקודקס הפלילי של מדינת ישראל והוא חוק העונשין, התשל"ז –1977 (להלן: "חוק העונשין"). הדבר מתבטא בעיקר בענישה הקשה – אשר משפיעה גם בטווח הארוך, הכולל רישום פלילי. דוגמא להחמרה בעונש היא בעבירות סמים. מערכת המשפט האזרחית לעיתים תקל משמעותית בעבירת סמים קלה, כאשר מדובר בפעם ראשונה. לרוב, אף לא יפתח אישום בעניינה. לעומת זאת, במערכת הצבאית אין הבדל ואבחנה בין סמים קלים או סמים קשים או מספר הפעמים שבהן התבצעה העבירה. הענישה תהיה חמורה, תלווה בכתב אישום ויכולה להגיע לכדי מאסר ממושך.
ד. הליך המשפט הצבאי:
במובנים רבים, המשפט הפלילי–הצבאי זהה במידה רבה להליך השפיטה הפלילית במערכת האזרחית, אם כי מדובר בגופים שונים – לצורך התאמה לארגון הצבאי. תלונה במסגרת המשפט הצבאית, תתקבל במשטרה הצבאית החוקרת, המוכרת כמצ"ח. ביחידה זו ייחקרו התלונה ו/או חשד לביצוע עבירה במהלך השירות. נעיר כי יחידה זו, היא למעשה מקבילתה של משטרת ישראל, בכל הנוגע לחקירה בדין הצבאי. כאשר מצ"ח, לאחר חקירה פלילית, מוצאת ראיות ממשיות לביצוע העבירה, אזי היא תעביר את התיק לפרקליטות הצבאית (האחרונה הינה מקבילתה של פרקליטות המחוז בהליך הפלילי–האזרחי). בפרקליטות הצבאית תתקבל החלטה, האם יוגש כתב אישום נגד חייל חשוד או לא. את ההחלטה יקבלו בפרקליטות הצבאית, על סמך הראיות, החומרים וחוות דעתה של המשטרה הצבאית. כאשר מוגש כתב אישום, ההליך יעבור לניהול של המשפט הצבאי והוא יידון בעבירות כבדות משקל הנושאות עונשים, החל מקנס ועד מאסר ממושך.
ה. בתי הדין הצבאיים:
בתי הדין הצבאיים כוללים בתוכם שש ערכאות דיוניות, הכוללות את בית הדין הצבאי הימי, בית הדין הצבאי לתעבורה, בית דין שדה ועוד שלוש ערכאות, המדורגות כפי שמדורגים בתי המשפט בהליך האזרחי. הערכאות הללו הן:
בית הדין הצבאי המחוזי – זו למעשה הערכאה הראשונה בצה"ל, אשר מקבילה לבית משפט השלום. בבית משפט זה יידונו כל מי שדרגתו אינה עולה על דרגת סגן אלוף וכן עבירות שהעונש בגינן אינו עומד על מוות.
בית דין צבאי מיוחד – ערכאה המקבילה לבית משפט מחוזי. בערכה זו ידונו בחיילים אשר דרגתם עולה על דרגת סגן אלוף ו/או כאשר העונש בגין העבירה שבה הם מואשמים, עומד על מוות.
בית דין צבאי לערעורים – זוהי ערכאת ערעור. כל ערעור על החלטה בערכאות בית הדין הצבאי המחוזי או בית הדין הצבאי המיוחד, יועבר לבית דין זה, בזכות.
ו. ייצוג בבית דין צבאי:
כאמור, ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי, כולל עקרונות זהים להליך הפלילי–האזרחי. העיקרי מהם הינו זכאות הייצוג וזאת מכוח סעיף 316 לחש"ץ. לפי הסעיף, אדם נאשם רשאי להביע עמדתו בעניינו – בעצמו, או על ידי מי מטעמו. מי שיוכל לייצג את דבריו, הינו אחד מהגורמים הבאים:
סנגוריה צבאית – בדומה למערכת האזרחית, חייל יכול לעיתים להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הצבאית, שמורכבת מחיילים בעלי הסמכה משפטית.
עורך דין צבאי – ככלל, זו האפשרות העדיפה. מדובר בעצם בעורך דין פלילי–צבאי, בעל התמחות בתחום המשפט הצבאי והדין הצבאי, אשר אושר להופעה על ידי בתי הדין הצבאיים. מדובר בעורך דין פרטי, שנפרט עליו בהמשך בהרחבה. עורך דין זה ייבחר על ידי הנאשם ויוכל להתלוות אליו לאורך כל התהליך ואף לפני.
חייל – קיימת אפשרות להביא חייל אשר מכיר או נכח במקרה ויוכל "לייצג" את הנאשם. זכות זו הפכה לאות מתה זאת משום שברוב המקרים, הנאשם יעדיף לפנות לאיש מקצוע, דהיינו, עורך דין.
עורך דין צבאי:
לא כל עורך דין יוכל לייצג בבתי הדין הצבאיים. כדי לעשות כן, יש להסתייע בעורך דין צבאי. על מהותו ותפקידו, נסביר כדלקמן:
א. מיהו עורך דין צבאי – הגדרה:
עורך דין צבאי הוא בוגר לימודי משפטים ובעל רישיון לעריכת דין מלשכת עורכי הדין. לעורך דין צבאי, קיים אישור מוועדה בצה"ל, להופיע בפני בתי דין צבאיים ולייצג חיילים, אנשי מילואים וכל מי שחל עליו חוק השיפוט הצבאי. בנוסף לוועדה, שעליה נרחיב בהמשך, תיבחן מועמדותו של עורך הדין הצבאי, בטרם מתן אישור, על ידי גוף ביטחוני וזאת בשל החשיפה למידע אודות חיילים ו/או פרטים על מתקנים, אופי שירות, מפקדים וכדומה. עורך דין אשר מעוניין לקבל היתר לייצוג בבתי המשפט הצבאיים, יגיש בקשה למחלקת הייעוץ והחקיקה של הפרקליטות הצבאית. לרוב, יהיו אלו עורכי דין אשר מתמחים בפלילים, לאור הניסיון והחפיפה בין הנושאים. רשימת עורכי הדין המאושרים לייצוג בבית דין צבאי, תימצא בכל עת באתר וברשומות של הפרקליטות הצבאית.
ב. וועדת אישורים לעורך דין צבאי:
וועדה זו קובעת – האם עורך דין יוכל להירשם בתור עורך דין צבאי ומכאן – להופיע בבתי דין צבאיים. סמכותה של וועדה זו מפורטת בסעיף 317 לחש"ץ. הוועדה תפעל רק לאחר אישורם של גורמים ביטחוניים. בוועדה המדוברת, יופיעו: שופט בית המשפט העליון המשמש כראש הוועדה, מנכ"ל משרד המשפטים, הפרקליט הצבאי הראשי ושני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין. וועדה זו תנפיק אישור לעורך דין, לייצוג, בין אם למטרה מסוימת ובין אם לתקופה ארוכה.
ג. ייצוג על ידי עורך דין צבאי – יתרונות:
בבחירת עורך דין צבאי, רצוי לבחור את מי שניסיונו ומקצועיותו, עונים על תחום מסוים, אשר עליו דנים בתיקו של הנאשם. כמו כן, עורך דין צבאי – יתכן שיישכר רק לחלק מהליך – ויעניק ייעוץ מקדים, לפני שהוגשה תלונה. בסופו של דבר, אין תחליף לייצוג משפטי של עורך דין פלילי–צבאי, בעל ניסיון רב. נעיר כי ייצוג של עורך דין צבאי, אינו מתחייב רק במסגרת הליכים פליליים, אלא הוא אפשרי גם בענייניים הנוגעים לפטור מהצבא, שחרור מהצבא במקרים מיוחדים וכן במסגרת הליכים משמעתיים בצבא.
משטרה צבאית חוקרת:
זוהי התחנה הראשונה בין נדבכי ההליך הפלילי במערכת המשפט הצבאית. המשטרה הצבאית החוקרת, כמקבילתה של משטרת ישראל, היא זו שתנהל חקירה של החשוד. המלצותיה והחומר שאותו תגבש, יהיו רלוונטיים לשאלה – האם יוגש כתב אישום פלילי נגד החייל, על ידי הפרקליטות הצבאית. לכן, חשובה הכנה מקדימה בעת זימון לחקירה והתנהלות במהלכה. הבה נפרט:
א. זומנת לחקירה – הכנות:
ככלל, זימון לחקירה התקבל לידי נאשם, כאשר התגבשו מספר ראיות שהעלו את חשדה הסביר של המשטרה הצבאית החוקרת. כבר בשלב זה, מומלץ להיוועץ בעורך דין צבאי. הסיבה לכך, היא כי לחקירה פלילית–צבאית יש חשיבות רבה וכל דבר אשר ייאמר על ידי החשוד במהלך חקירה שכזו, עשוי לשנות את פני החקירה. הנוכחות בחקירה מחייבת ותיעשה בקבלת צו התייצבות. על מנת להגיע לחקירה במצ"ח, מוכן, יש לעבור עם עורך דין על פרטי המקרה. אותו עורך דין, על מקצועיותו, יוכל לכוון כיצד יש לומר את הדברים, מה חשוב לומר ומה לא ואילו פרטים יש להביא ביום החקירה.
ב. במהלך החקירה – מה כדאי לדעת:
על הנחקר להכיר את כל זכויותיו במהלך החקירה, לרבות הזכות שלא לומר דבר במהלך החקירה, במידה ויש בכך כדי לחשוף את החשוד להעמדה לדין פלילי. אגב, בשל אי השכלתו המשפטית של הנחקר, קיימים פערי כוחות בין החוקר לנחקר. מכאן, שכל נחקר תמיד זקוק לייעוץ משפטי, בטרם ייחקר. הכוונה מקצועית תיעשה קודם לחקירה, על ידי עורך דין, שכן ההכנות לחקירה ישפיעו על מהלך החקירה.
פטור מהצבא:
גיוס לצבא במדינת ישראל הוא זכות גדולה. במקביל, הוא גם מהווה חובה מכוח חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "חוק הגיוס"). חוק הגיוס חל על כל תושב ישראלי אשר מלאו לו 18 שנים. פרט לחובת הגיוס, מפורט בחוק, באילו מקרים לא תהיה חובת גיוס למועמד.
א. באילו מקרים יינתן פטור?
להלן פטורים מגיוס, כפי שמפורטים בחוק הגיוס:
פטור מטעמי בריאות – לפי סעיף 5 לחוק הגיוס, פטור זה יינתן בהתאם לוועדה רפואית, אשר תיבחן את מסוגלותו של המועמד לגיוס. וועדה זו תסווג את יכולותיו של המועמד, לפי סרגל המכונה "פרופיל". במידה והמועמד הגיע לפרופיל המוגדר הנמוך ביותר והוא פרופיל 21, אזי יינתן לו פטור משירות הביטחון.
פטור מטעמי נישואים, הריון והורות – סעיף 39 לחוק הגיוס הינו סעיף מגדרי, אשר פוטר נשים נשואות/ הרות/ בעלות ילדים. גבר באותן בסיטואציות, לא יזכה בקבלת פטור, אך הצבא יאפשר לו תנאים מיטיבים, כגון יציאות נוחות יותר מהבסיס, תוספת שכר והטבות שונות.
פטור מטעמי הכרה דתית – לפי סעיף 39 לחוק הגיוס, פטור זה יינתן לנשים בלבד. כלומר, מדובר בפטור מגדרי וזאת כאשר ההווי המשפחתי של המועמדת לגיוס – הוא דתי ולכן, גיוס עשוי לפגוע בדרך שבה חיה עד היום. בסעיף 40 לחוק הגיוס, מפורט כיצד יינתן פטור זה וזאת על ידי הצהרה בת שלושה עיקרים, שבהם מצהירה המועמדת מול שופט או דיין בית הדין הרבני, כי : הכרתה הדתית מונעת את שירותה, היא שומרת כשרות בבית ומחוצה לו והיא אינה נוסעת בשבת.
פטור מטעמי מצפון – מדובר בפטור מסויג מאוד, אשר ניתן על ידי וועדת המצפון של צה"ל. כמות הפטורים הניתנים מטעם זה, אינה גבוהה. מדובר במועמדים אשר מעידים כי מבחינה מצפונית אינם מסוגלים לשרת. אלו מועמדים המגדירים עצמם כפציפיסטים.
פטור עקב הגירה לחוץ לארץ – על פי פטור זה, לא תחול חובת גיוס, על מי שעזב את מקום מגוריו בארץ לצמיתות, לפני גיל 16. הסיבה להגבלת גיל ההגירה, היא כדי שמועמדים לא יראו בהגירה, כפתרון לקבלת פטור מהצבא. כדי לראות כי ההגירה הינה כנה, הדרישה היא של עזיבת הארץ לתקופה של מעל שנתיים לפחות.
פטור אוטומטי – מדובר בפטור אשר מוענק לאוכלוסיות במדינת ישראל, אשר חובת הגיוס אינה חלה עליהן. האוכלוסיות המפורטות בפטור זה הן: אזרחים ישראלים ערבים–מוסלמים ונוצרים. זאת למרות שישנם רבים מהם אשר בוחרים להתנדב לשירות צבאי, כגון דרוזים השומרים על צביון דתי.
ב. השתמטות מגיוס – מהי:
משתמט מגיוס הוא מי שלא קיבל פטור כדין משירות צבאי, או קיבל פטור כזה על ידי יצירת מצג שווא. ברוב המקרים שבהם מועמד בוחר להשתמט, ניתן להיתקל בשימוש בהצהרות שווא אודות מצב רפואי. כאשר מדובר בנשים, הרי שההצהרות לעיתים כוללות הצהרות שווא לעניין מצב דתי ואף יכולות לכלול נישואים פיקטיביים. חשוב לציין כי יחידות שונות בצבא אמונות על מציאת אנשים, המחפשים דרכים להימנע משירות צבאי, אך כמובן שלא כל השתמטות שנעשית – אכן מתגלית. נעיר כי משתמט אשר בחר שלא להופיע ביום הגיוס ואין לו פטור כהוראות הדין, יוגדר כעריק לאחר כשלושה שבועות.
סיכום:
חשוב לזכור כי ענישה במערכת הצבאית עשויה לגרור השלכות בטווח הארוך, אשר יוכלו להשפיע בעתיד על המורשע, גם בחייו האזרחיים. לסיכום המאמר: בכל נושא העולה לכדי דין פלילי במערכת הצבאית, רצוי להיוועץ בעורך דין צבאי, אשר בעזרת ניסיונו והכרתו את המערכת, יוכל להטיב ולסייע ללקוחו, החייל העומד לדין צבאי, או החייל הנחקר במשטרה הצבאית החוקרת – וכל זאת בהתאם לנסיבות המקרה.