צבא הגנה לישראל הינו ארגון צבאי אשר מנהל מערכת משפטית צבאית. מערכת זו מבוססת על ערכי המשפט האזרחי, אך מותאמת למאפיינים המיוחדים של הצבא והשירות הצבאי. דוגמא מובהקת לכך היא עריקות צבאית. במאמר שלפניכם/ן נרחיב על עבירה זו.
עוד נסקור במאמר שלהלן: ההבדלים בין נפקדות ועריקות ומהן הסיבות המרכזיות המובילות לעבירת עריקות. כמו כן – נמנה את ההבדלים בין הדין המשמעתי ובין הדין הפלילי הצבאי, את הליך השפיטה במערכת הצבאית, את הענישה בגין עבירת העריקות, עריקות בשירות המילואים וכן דרכי ההתמודדות של מי שמואשם כעריק.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי.
מנפקדות ועד עריקות – על ההבדלים ביניהם:
ככלל, עריקות ו/או נפקדות מוגדרות כ"היעדרות משירות" – וזאת לפי סעיף 92 לחוק שיפוט צבאי, התשט"ו- 1962 (להלן: "חש"ץ" או "החוק"), שעליו נרחיב בהמשך המאמר. היעדרות משירות היא עבירה של חייל אשר לא מתייצב לשירות צבאי או לבסיס, בהתאם להוראה שניתנה לו על ידי גורם צה"לי מוסמך. החוק מסווג את עבירת ההיעדרות לפי מדרג, המתוחם בזמן, לפיו נקבעת חומרת העבירה, כאשר עריקות היא הדרגה הגבוהה ביותר והינה עבירה חמורה מתוך העבירות המופיעות בחש"ץ.
א. נפקדות מהי:
נפקדות, כחלק ממדרג עבירת ההיעדרות משירות, מחולקת לשני נושאים והם: נפקדות מתחת לעשרים וארבע שעות (להלן: "נפקדות קצרה") ונפקדות מעל עשרים וארבע שעות ועד עשרים ואחד ימים (להלן: "נפקדות ארוכה"). בשני הסוגים, החייל משויך ליחידה בה הוא נמצא: הטיפול המשמעתי עובר דרכה, החייל זכאי לטיפול רפואי של הצבא ולא יישאר לחייל רישום פלילי. ההבדלים בין שני סוגי הנפקדויות, הם שנפקדות קצרה נחשבת בעלת חשיבות פחותה ולכן, העונש בגינה קל יותר מאשר נפקדות מעל עשרים וארבע שעות, שבה העונש עשוי להגיע עד כדי מאסר. בנוסף, בנפקדות קצרה, משולמת לחייל משכורת צבאית. לעומת זאת, כאשר מתבצעת נפקדות ארוכה – לא תשולם משכורת בגין הימים שבהם החייל נעדר, מה גם שהחייל יצטרך להשלים את הימים שבהם נעדר.
ב. עריקות מהי:
עריקות, היא עבירה שעומדת בראש מדרג העבירות הנוגעות להיעדרות משירות צבאי. עבירה זו מוגדרת כתקופת היעדרות של מעל עשרים ואחד. במקרה זה, עובר החייל מכפיפות ליחידתו אל טיפולה של המשטרה הצבאית, מדור עריקים. לעריק לא תשולם משכורת צבאית בגין ימי ההיעדרות ואף לא יינתן לו שירות רפואי על ידי הצבא בעת עריקות של מעל 60 ימים. כמו כן, ימי ההיעדרות בגין עריקות לא יחושבו כימי שירות ולכן יהיה צורך בהשלמתם בהמשך. גם כאן, מחולקת הענישה בהתאם למספר ימי ההיעדרות. עריקות מתחת לשבעים וחמישה ימים, תטופל בדין משמעתי ואף יתכן עונש מאסר בגינה ואילו עריקות מעל 75 ימים, תלווה בכתב אישום פלילי בבית דין צבאי. ההבדלים בין הדין המשמעתי לדין הפלילי – יתוארו בהמשך.
ג. מועמד לשירות ביטחון – אי התייצבות:
מועמד לשירות ביטחון, המכונה מלש"ב, הוא אדם אשר קיבל צו גיוס, דהיינו – זימון לצבא על מנת לעבור מבחני התאמה או להתחיל את שירותו הצבאי. כאמור, גם חייל שמקבל צו גיוס ולא מתייצב כדין, נחשב לנעדר משירות וחלים עליו חוקי עריקות ונפקדות של צה"ל הקבועים בסעיפים 92, 93, 94 לחש"ץ. עם זאת, יש לציין כי הטיפול במי שערק בהיותו מועמד לשירות הביטחון, דהיינו, איתורו על ידי משטרה צבאית, ייעשה רק לאחר שנה מהתאריך שבו היה עליו להתפקד ולא עשה זאת.
סיבות לעריקות:
הסיבות שבגינן יחליט אדם להיעדר לתקופה ממושכת מהשירות, כאמור מעל 21 ימים, הן רבות ומגוונות. לפי המידע שמתפרסם על ידי צה"ל, קיימות מספר סיבות עיקריות לתופעה. לרוב, כאשר מדובר בעריקים אשר לא התייצבו לצו הגיוס (זאת אומרת, מעולם לא היו חיילים), הסיבות להיעדרות נובעות מאי רצון לשרת לצבא. יש סברה, שכאשר אדם יערוק לפני גיוסו, אזי לאחר שירצה את עונשו, הוא ישוחרר מהצבא בגין אי התאמה, אם בגלל התנהגות לא הולמת או בשל סעיף נפשי. לכן, רבים עושים זאת כאסטרטגיה להימנע משירות צבאי. גם במהלך השירות, חיילים שאינם שבעי רצון מהשירות, נוקטים בשיטה הנ"ל. שתי סיבות נוספות ומשמעותיות הקשורות בעיקר למהלך השירות, הן: קושי כלכלי וקושי אישי-נפשי. חיילים אשר מוצאים עצמם בחובות כספיים, לרבות חובות של בני משפחותיהם, לעיתים בוחרים שלא להסתפק בסיוע של מחלקות תנאי השירות בצבא ולעשות מעשה אקטיבי – עריקות, כדי לעבוד ולכלכל את עצמם ואת משפחותיהם. כמו כן, קושי אישי-נפשי מתבטא באי התאמת החייל למערכת הצבאית, קושי לבצע את המוטל עליו ולשהות בתנאי שירות צבאיים. עריקות אינה מוצדקת מכל סיבה שהיא, אך המניע למעשה משפיע על הענישה.
דין משמעתי ודין פלילי – ההבדלים:
הדין המשמעתי הינו כלי אכיפה של מפקדים על פקודיהם, במסגרת השירות ביחידה. בהליך זה, מפקד אשר הוסמך לשיפוט לצבאי, יוכל להעניש את פקודיו לפי הסמכויות הניתנות לו ולפי העונשים המותרים וזאת מכוח סעיף 168 לחש"ץ. זהו הליך שאינו כפוף להליך השיפוט שבו יש לפעול לפי דיני ראיות, ייצוג ועוד. המפקד ישפוט את החייל לאחר שהתקבלה תלונה בעניינו, כאשר החייל רשאי לטעון את טענותיו והגנותיו. לאחר מכן, על בסיס התלונה וטענות החייל, ייקבע המפקד את העונש ההולם, אם בכלל יש להעניש את החייל, בהתאם לעבירה. בשונה מהדין המשמעתי, הדין הפלילי רלוונטי לעבירות ולנסיבות מסוימות ולאחר חקירה פלילית והגשת כתב אישום. עם זאת, יוער כי במסגרת ההליך הפלילי הצבאי, בניגוד למשמעתי, החייל יוצא מתחום סמכותה של היחידה שבה הוא משרת.
הליך השפיטה במערכת המשפט הצבאית:
אמנם מערכת המשפט של צה"ל זהה במאפיינים רבים למערכת המשפט האזרחית, אך רבים המאפיינים שבהם מערכת המשפט הצבאית מתאימה עצמה לאופי שירות צבאי. זו מערכת אוטונומית הפועלת ברשות עצמה ולכן יש להכיר את המערכת כדי להבינה.
חוק השיפוט צבאי:
כאמור, חוק השיפוט הצבאי (נזכיר – החש"ץ) הוא מקור הסמכות למערכת המשפט הצבאית. החש"ץ חל על כל אדם המנוי בהגדרות המופיעות בפרק השני לחש"ץ והן: חייל בשירותו בצבאי, אם בסדיר ואם במילואים, מי שעבר עבירה בהיותו חייל (וזאת לפי הסייגים האמורים בסעיף 6 לחש"ץ), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא, כלומר – אסירים ועובדים בשירות הצבא (אזרח עובד צה"ל), שבוי מלחמה וכן מי שמתנדב במערך המילואים.
משפט צבאי:
משפט צבאי הוא השלב בהליך שבו תתקבל החלטה בדבר כתב האישום המוגש והענישה, במידה ולאחר המשפט, נמצא כי החייל אשם בעבירה. כתב האישום יגובש על ידי הפרקליטות הצבאית, שהיא הגוף הצבאי האמון על ייצוג הצבא במסגרת הליכים פליליים. את ההליך המשפטי בפני בית הדין הצבאי, תקיים הפרקליטות הצבאית, לאחר חקירה וגיבוש חומרי חקירה הנעשית והמתקבלת על ידי המשטרה הצבאית החוקרת, המוכרת כמצ"ח. מצ"ח הינה יחידה אשר תפקידה לחקור ולגבש ראיות אודות חשדות העולות לחייל בנוגע לביצוע עבירה. החשדות מופנות לבירור מצ"ח על ידי הגשת תלונה אליה.
בתי הדין הצבאיים:
בתי הדין הצבאיים מחולקים לשלוש ערכאות, הזהות למערכת המשפט האזרחית:
בית הדין הצבאי המחוזי – המשמש בתור ערכאה ראשונה. סמכותו לדון בכל תחומי העבירות המובאות לפניו, כל עוד מדובר בחייל שדרגתו אינה עולה על דרגת סגן אלוף וכאשר העונש בגין העבירה עליה נשפט, לא עומד על עונש מוות.
בית הדין צבאי מיוחד – למעשה, בית הדין הצבאי המיוחד משמש בתור ערכאה שמשלימה את בית הדין המחוזי. דהיינו, ערכאה זו מוסמכת לשפוט את מי שאינו יכול להישפט בפני בית הדין המחוזי, כפי שתואר. יוזכר, אלו המקרים: חיילים בדרגת סגן אלוף ומעלה ועבירות שהעונש בגינן הוא מוות.
בית הדין הצבאי לערעורים – משמש בתור בית דין לערעורים, שאליו יגיעו ערעורים על החלטות בהליכים הניתנות בבית הדין הצבאי המחוזי ובבית הדין הצבאי המיוחד.
זכאות לייצוג:
מי שגובש נגדו כתב אישום ועליו להתייצב למשפט צבאי, זכאי לייצג את עצמו או לייצוג פרטי מטעמו וזאת לפי סעיף 316 לחש"ץ. ככלל, מדובר בזכאות לייצוג אשר זהה להליך המשפטי הפלילי-אזרחי. למעשה, לנאשם (חייל) קיימות 3 וריאציות שונות לבחירת ייצוג מטעמו והן:
ייצוג עצמי – אפשרות זו כמעט ואינה נראית כיום. זאת, בשל העדפה לאיש מקצוע הבקיא בשפה המשפטית.
ייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית – שירות זה ניתן לחייל שנאשם בעבירה פלילית בפני בית הדין הצבאי. בצה"ל קיימת סניגוריה צבאית, שמורכבת מחיילים בקבע או מילואים.
ייצוג על ידי עורך דין צבאי – ככלל, זו האופציה הנכונה ביותר. כלומר, ייצוג על ידי עורך דין צבאי שהוא עורך דין מהשוק הפרטי אשר אושר על ידי ועדות צה"ליות להופיע בפני בתי הדין הצבאיים. זו האפשרות השנייה העומדת בפני הנאשם. במקרה זה יממן הנאשם את הייצוג מכיסו, אך יוכל לבחור על ידי מי ייוצג (לפי ותק, ניסיון בעבירה בעניינה דנים ומומחיות).
העמדה לדין וענישה במערכת המשפט הצבאית:
לאחר ניהול הליך משפטי בבית הדין הצבאי ולאחר קבלת הכרעת דין בדבר אשמת הנאשם, בית הדין ישקול את ענישתו של החייל לפי מתחם הענישה, בהתאם לחלק ב' לחש"ץ.
א. ענישה:
הענישה על עבירת עריקות – משתנה בהתאם לנסיבות ומוגדרת בסעיף 92 וסעיף 94 לחש"ץ. הסעיפים מבדילים בין חייל שערק מתוך כוונה שלא לחזור לשירות, לבין חייל שערק מנסיבות כאלו ואחרות. חוסר רצון לחזור לשירות, מוגדר במקרים שבהם מדובר בעריק משירות במהלך 18 חודשים ומעלה. זאת לפי סעיף 93 לחש"ץ. סעיף 94 לחש"ץ מגדיר עונש מרבי של עד 10 שנות מאסר, לחייל שערק במהלך פעילות קרבית או לחימה של יחידתו. חייל שערק ללא קשר ללחימה ואין בכוונתו לחזור, עונשו עומד על עד 7 שנות מאסר. באשר לחייל אשר לא הוכחה כוונתו שלא לחזור, עונשו על עריקה יעמוד על עד 3 שנות מאסר. תקופת המאסר כמו גם ימי ההיעדרות, לא נכללים במספר ימי השירות. חשוב לציין כי מאסר בפועל על ידי פסיקתו של בית הדין הצבאי, גורר רישום פלילי אשר מופיע בתיקו המשטרתי של הנאשם.
ב. נסיבות מקלות לענישה:
החוק מגלם בחובו עונש מקל, במקרים שבהם לא הוכחה כוונת החייל שלא לחזור לשירות. בנוסף, בית הדין הצבאי, בהתאם לנסיבות, רשאי לשקול את עונשו של הנאשם לפי נסיבות הקשורות לביצוע עבירת העריקות. לרוב, הנסיבות אשר נלקחות בחשבון הן: גיליון עבירות קודם של החייל והאם נשפט בעבירה זו בעבר וכן הנסיבות שהובילו לביצוע העבירה. למרות חומרתה של העבירה האמורה, לא פעם, בית הדין מגלה אמפתיה במסגרת הטלת העונש, כלפי חיילים אשר ערקו משירות ממניעים כלכליים ורצון לעזור בביתם, או כלפי כאלו שחוו משבר נפשי ועוד.
מילואים:
כפי שהסברנו במאמר, על חיילי המילואים חל החש"ץ ומכאן, שגם על עבירה הנוגעת להיעדרות משירות. עם זאת, לא אחת הצבא נוהג בחיילי המילואים בצורה יותר מתירנית, מאשר חיילים בשירות סדיר ולכן, עבירות נפקדות ועריקות בעניינם, נתפסות בצורה מקלה יותר.
א. נפקדות ממילואים:
נפקדות ממילואים תחשב מיום אי התייצבות לצו המילואים ועד 21 ימים של היעדר הגעה. חייל מילואים שנפקד יטופל בדין המשמעתי ביחידתו. עונשו יקבע לפי הנסיבות שבגינן נפקד והאם יש הצדקה שהובילה אותו למעשה.
ב. עריקות ממילואים:
עריקות תיחשב לאחר תקופת הנפקדות. כלומר, מהיום ה-21 לאי מילוי צו המילואים ועד בכלל. בשל התפיסה המקלה ולפני הגשת כתב אישום, תשקול הפרקליטות הצבאית מספר גורמים לעבירה, כגון: מצב לחימה, מצבו המשפחתי של העריק, מצב כלכלי ועוד. בהתחשב באותם שיקולים, יוחלט אם להגיש כתב אישום. במרבית המקרים, הגשת כתב אישום נגד חיילי מילואים, תיעשה רק לאחר שנה מיום ההיעדרות.
דרכי התמודדות – עורך דין צבאי:
א. מיהו עורך דין צבאי:
עורך דין צבאי הוא עורך דין בעל אישור ייצוג והופעה מול בתי הדין הצבאיים. אישור זה ניתן על ידי ועדה צה"לית, שבה מכהנים: שופט בית המשפט העליון, שני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. לפני הדיון בועדה ולאחר הגשת בקשה מטעם עורך דין המעוניין לקבל את האישור הנ"ל, ייבדקו פרטיו על ידי יחידה ביטחונית. הסיבה לבדיקה זו, היא העובדה שעורך דין צבאי בעל אישור ייצוג, יהיה חשוף למערכות השפיטה הצבאית ובכלל זה לחומר מסווג רב. זאת ועוד: אישור להופעה בבית דין צבאי, יתחלק לשתי אפשרויות, אשר תלויות ומשליכות על סיווגו של עורך הדין. האפשרות האחת, היא באמצעות מתן אישור מסויג – אשר מקנה טיפול בתיקים עד לרמת "שמור" (דרגת סיווג צה"לית יחסית נמוכה). האפשרות השנייה, היא אישור בלתי מסויג – אשר מקנה ייצוג בתיקים מדרגת סיווג "סודי" הניתן באופן ספציפי לאותו תיק. רשימת עורכי הדין הצבאיים מפורסמת בכל עת במחלקה לייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית.
ב. חשיבות הייצוג בהליכים במערכת המשפט הצבאית:
מערכת המשפט הצבאית כפופה לצה"ל ונתפסת כמחמירה בעבירות, לעומת המערכת האזרחית. זאת ועוד, העונשים הניתנים במערכת המשפט הצבאית, קשים משמעותית מעונשים הניתנים במערכת האזרחית, שבהם לא אחת, התיק ייסגר ללא כל אישום (דוגמא לכך היא עבירות של שימוש בסמים קלים). בהתאמה, במשפט צבאי עומדים העונשים על: שלילת רישיון צבאי ו/או אזרחי, הורדת סיווג ביטחוני, הורדה בדרגה ואף מאסר בפועל. מלבד הענישה הכבדה, יש לזכור כי נסיבות העבירה שבה נשפטים ולענייננו עריקות, הן קריטיות לטווח הארוך והקצר. לכן, ייצוג נכון יכול להשפיע מאוד על טווח העונש ואף על שינוי סעיף העבירה.
ג. כיצד יכול לסייע עורך דין צבאי:
לרוב, עורך דין צבאי יהיה עורך דין בעל ניסיון עשיר והכרת המערכת הצבאית. בעזרת אלו, יוכל לכוון את הנאשם בעריקות, לפעול בצורה המיטיבה עם מצבו. הסיוע יכול שיתבצע למועמד לשירות ביטחון, לחייל בשירותו הסדיר ולחייל מילואים ויכלול ייעוץ בדבר הסגרה או אי הסגרה באופן עצמי, הודאה בחקירה והעלאת נסיבות אשר יוכלו להקל בעונשו של הנאשם. כל אלו, עשויים להביא לשינוי משמעותי וחיוני בעונשו של הנאשם ולעיתים אף בעצם הרשעתו.
סיכום:
במאמר דנו בהרחבה בעבירת העריקות, החל מנפקדות קצרה ועד עריקות. כמו כן, תיארנו את העונש העומד לצידה של עבירה זו, הנחשבת לאחת העבירות הצה"ליות החמורות. נסכם בכך: בהתחשב במורכבות הדין הצבאי, מומלץ ואף רצוי להיוועץ בעורך דין צבאי בכל התלבטות או קושי. כשם שמייצג עורך דין, הליך פלילי אזרחי, חשוב ואף קריטי להסתייע בו כאשר מדובר בהליך צבאי.