יעל תותחני - משרד עורכי דין

 זכות העיון – מידע כללי

/ב /על ידי

1. וועדה שישבה על המדוכה – הועדה לבדיקת הגישה לתיקי בית המשפט והעיון בהם (1994, בראשות השופט י' גרוס), המליצה על הרחבת זכות העיון בתיקי בית המשפט. מחוקק המשנה התקין תקנות חדשות לעניין – תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות) אשר נכנסו לתוקף ביום 16/01/2003. עקרון היסוד שנקבע בהן – כאמור בתקנה 4(א) – הוא כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט… ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין".

2. ויודגש, זכות העיון על פי דין זה שעימנו אינה נתונה רק לבעלי הדין עצמם (תקנה 3 לתקנות) אלא ל"כל אדם" (תקנה 4(א) הנזכרת) וזו לשון התקנה:

זכות העיון של מי שאינו בעל דין
(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון,רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."

3. קרי, ההחלטה אם להיעתר לבקשת העיון, אם לאו, תלויה בשורה של שיקולים הקבועים בתקנות, ובהם עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (תקנה 4(ד)).

4. פרשנות הוראות אלו ובעיקר אמות המידה להפעלת שיקול הדעת בנדון, נדונו בבתי המשפט זה מכבר (ראו ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ; בג"ץ 4405/97 עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל נ' שר החינוך והתרבות; בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה ואח   ; ע"א 8849/01  סבוב נ' פקיד השומה (טרם פורסם)).

5. בבגץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 08.10.2009), סיכם בית המשפט העליון את הרציונלים העומדים בבסיס זכות העיון, כהאי לישנא:

"הרציונל הראשון הינו ההכרה בזכות הציבור לדעת, המבוססת על חופש הביטוי וחופש העיתונות (ראו עניין מוזס, בעמ' 600-598), הן בהיבט הנוגע לזכות הציבור לקבל מידע על פעולתן של הרשויות, והן בהיבט הנוגע לחשיבות הפרסום ברבים ככלי לעיצוב השקפותיו ודעותיו של הפרט בחברה דמוקרטית. — סוף עמוד 15 — הרציונל השני הינו תרומתה של הפומביות לשיפור איכות ההחלטה הניתנת בסיום ההליך (ראו עניין אבי&"8209;יצחק, בעמ' 46), וזאת בין היתר באמצעות חשיפתו של ההליך המשפטי לעיני הציבור ולשיפוטו (וראו דברי השופט ד' לוין (כתוארו דאז) בע"פ 334/81 הגינזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 827, 832 (1982)). הרציונל השלישי נשען על חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה (ראו דברי השופט א' מצא בעניין וילנר, בעמ' 451-450 ; דברי השופט מ' חשין בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 341-340 (1995) (להלן: עניין מרום) והאסמכתות המובאות שם ; ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני, פ"ד מ(2) 497, 499 (1986), להלן: עניין פלונית)."

 

יעל תותחני - משרד עורכי דין

פרסומים אנונימיים באינטרנט – האם אפשר לתבוע על לשון הרע?

/ב , /על ידי

לכלכו עליך בפייסבוק?!
פרסמו עלייך שקרים וכזבים בסיקרט?!
מגיע לך כסף!

נפתח ונאמר, כי על פרסומי לשון הרע באינטרנט בוודאי שאפשר לתבוע. כך לדוגמא, ייצג משרדנו את פרופ' חצרוני בתביעת לשון אשר הגיש נגד הגב' בן דיין, בגין עלילת דם אשר העלילה עליו לפיה הוא נוהג לפקוד בתי בושת בדרום תל אביב.
עניין זה, אגב הדברים, התנהל כאשר ידו של פרופ' חצרוני, תחת הדרכת משרדנו, על העליונה ובסופו של דבר, במסגרת פשרה, נאלצה הנתבעת לפרסם הנצלות פומבית, לחזור בה ומדבריה ואף לשלם פיצוי כספי אשר הוסכם בינה לבין הנתבע.
אבל, דוגמא זו היא דוגמא פשוטה למדי, מפני שברור היה מי האדם שפרסם דברי בלע על פרופ' חצרוני. עם זאת, ישנם מקרים רבים אחרים, בהם אנחנו נכווים כתוצאה ממעשיו של אדם הבוחר להסתתר תחת דמות פיקטיבית או אנונימית.
כך למשל, עושים משתמשים רבים באפליקציית "סיקרט". אפליקציה זו הושקה לראשונה בשנת 2014 בקליפורניה וזכתה למיליוני הורדות בכל העולם. לאחרונה הגיעה אפליקציית סיקרט גם למדינתנו הקטנה ואף כאן היא זוכה למשתמשים רבים.
אפליקצייה זו מאפשרת למשתמשיה, לפרסם פרסומים קצרים באופן אנונימי לחלוטין. כך יוצא, והאפליקציה במתכונתה הישראלית, מכילה פרסומים פוגעניים, משפילים ומבזים מאוד. כך למשל, ילדים מתעללים בחבריהם לכיתה; עובדים מעלילים על מעסיקיהם; ועוד כהנה וכהנה.
עם זאת, כאשר אנשים רבים פונים לקבלת ייעוץ משפטי, הם זוכים במענה שלילי. מדוע? מפני שבשנת 2010, קבע בית המשפט העליון (בפרשת רמי מור), כי לא ניתן להורות על חשיפת פרטיו של משתמש שניצל את רשת האינטרנט, כדי לפרסם לשון הרע באופן אנונימי.

אולם, יש מה לעשות!

בעניין בושמיץ נ' אהרונוביץ, אשר נדון בבית משפט השלום בתל אביב, התייחס בית המשפט לאחריותו של מנהל פורום באינטרנט. חשוב להבין כבר עכשיו – אחריותו של מנהל פורום באינטרנט מקבילה לאחריותו של מנהל אפליקציית סיקרט.
בית המשפט קבע, כי מנהל הפורום יהיה אחראי בגין פרסומי לשון הרע שנעשו תחת ניהולו. אולם, יחד עם זאת, בית המשפט הוסיף שמנהל הפורום יידרש לפצות את הקורבן, רק במידה וזה הוכיח נזק של ממש.
כלומר – יש מה לעשות ויש את מי לתבוע, גם כשהפרסום הוא אנונימי!

יעל תותחני - משרד עורכי דין

תובענות ייצוגיות

/ב , /על ידי

הרבה פעמים, אנחנו מוצאים את עצמנו ניזוקים נזקים קטנים ואז אנחנו תוהים, בינינו לבין עצמנו, אם בכלל שווה לנו לטרוח ולתבוע את אותם 10 שקלים שהפסדנו. אז יש לנו חדשות בשבילכם – אלו לא עשרה שקלים, ברוב המקרים מדובר במיליונים!

וכך מסביר בית המשפט העליון: הסדר של תובענה ייצוגית בא להגן על אינטרס היחיד, שעה שהוא מביא לכדאיות בהגשת תביעה שהנזק האינדיבידואלי בה הוא קטן. בה בעת, הוא מקדם את אינטרס הציבור באכיפת ההוראה החוקית שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. בכך מושגים יעילות, חסכון בהליכים, אחידות בפסיקה ומניעה של ריבוי תביעות (ראו: רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט (774 (5, 783-785).

במה למעשה מדובר?

נניח, שנכנסת לסופרמרקט הקרוב לביתך וביקשת לרכוש לעצמך דבר מאכל טעים, כמו למשל – פופקורן. אתה מגיע למדפי החטיפים השונים ומבחין בשני סוגי פופקורן מפתים. אבל איך תחליט איזה פופקורן אתה מעדיף?
לכל אחד מאתנו יש שיקולים שונים. ראובן מעדיף את הפופקורן הזול יותר; נועה מעדיפה את הפופקורן שהחלבונים בו גבוהים יותר ומנחם – הוא מעדיף פופקורן ללא סוכר.

אבל, נניח ואין מחיר מוצג על שקיות הפופקורן או שלמשל, נכתב על פופקורן א' שאין בו סוכר, אבל בעצם יש בו סוכר ולא מעט?

לכאורה, היינו חושבים שמדובר בנזק קטן אם בכלל. הרי אנחנו תמיד יכולים לגשת לקופאית ולשאול אותה מה המחיר; אנחנו תמיד יכולים להרים טלפון למוקד שרות הלקוחות של יצרן הפופקורן ולהגיד לו שדווקא כן יש סוכר בפופקורן שלו.

אבל האם באמת שווה לנו לתבוע?

בהחלט!

אולי לך, בהיבט הצר, נגרם נזק קטן. הנזק שלך כצרכן הוא נזק מזערי, שכולל את אותו ניסיון לבצע רכישה מושכלת של מוצר על פי פרמטרים שחשובים לך. אז מה הנזק? עשרה שקלים? 50 שקלים? אפילו 500 שקלים – האם זה שווה בתביעה?! כן!
כי למעשה, אתה לא הניזוק היחיד. אתה רק אחד מהאנשים שנפגעים מכך שבעצם יש סוכר בפופקורן. אתה רק אחד מהאנשים שנפגעים מכך שאין מחיר על המוצר ואתה נאלץ לכתת רגליך ולברר מה זול יותר, לעיתים תוך פגיעה בפרטיותך.
לכן, מדובר כאן בנזק שאותו סופרמרקט או לחלופין, אותו יצרן פופקורן גורם – להרבה מאוד אנשים. למעשה, למיליוני אנשים – שהם כלל הצרכנים של אותו מוצר וכלל הלקוחות של אותו סופרמרקט.
במקרה כזה, בידך הזכות (ואולי אפילו החובה המוסרית) לתבוע את הנזק שנגרם לכל מי שנפגע מהעוולה הזאת וכך מגיעות לעולם תובענות ייצוגיות על סכומי כסף גדולים מאוד, שלאחר מאבק עיקש של עורך הדין, כלל הציבור שנפגע נהנה מפיצוי כספי ובעיקר – אתה, התובע המייצג.
משרדנו הינו בעל ניסיון משמעותי בתחום התובענות הייצוגיות, והננו מייעצים ללקוחותינו מדי יום לגבי הסיכויים והסיכונים בכל תובענה ייצוגית שמגיעה לפתחנו.
כך למשל, מייצג משרדנו בתובענה ייצוגית מרתקת ביותר נגד אתרי הקניות באינטרנט, בטענה כי הם למעשה עוברים על דיני הגנת הצרכן, שעה שהם מסתירים מהלקוח את מחירו האמיתי של המוצר המוצע למכירה. ניתן לקרוא על כך בקישור הבא.