יעל תותחני - משרד עורכי דין

עריק? מה המשמעות?

בישראל, צה"ל ("צבא הגנה לישראל"), הינו צבא העם ובו חובת גיוס לכל מי שמלאו לו 18 שנים והוא תושב או אזרח בישראל. זאת – בהתאם לחקיקה קיימת בנושא בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התמ"ו–1986 (להלן: "חוק שירות חובה"), אשר מקנה סמכות לגיוס חובה וכן מעגן את כל הנוגע לפטור למי שנסיבותיו לא מאפשרות את גיוסו לאור אורח חיים שאינו מתאים לצבא או מצב בריאות שלא מאפשר זאת. אי לכל אלה, מי שאין ברשותו פטור מגיוס לצבא ואינו מתייצב לצו הגיוס כפי שנקבע לו, עובר על החוק.

במאמר זה נסביר על מערכת המשפט הצבאית ועל הייחודיות שלה, על עבירת העריקות והענישה על כך. כמו כן, נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני צבא.

ייחודה של מערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאי, פועלת בצורה אוטונומית ומותאמת לצרכיה של המערכת הצבאית ההיררכית ומרובת הפקודות והצווים. החוק שמקנה סמכות למערכת המשפט הצבאית, הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי").

על פי חוק זה (כאמור בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי), אנשים אלו כפופים לחוק, כדלקמן: מי שהוא חייל בשירותו הצבאי (אם בסדיר ואם במילואים), מי אשר במסגרת היותו חייל עבר עבירה (קיימים לכך מספר סייגים המפורטים בחוק), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון למשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבים במילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות (קיימים לכך סייגים המפורטים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).

כמו כן, בשונה ממערכת שפיטה בדין הפלילי–האזרחי, מערכת המשפט הצבאית, הנוקשה יותר, מחלקת את הליך השפיטה לשני חלקים, וזאת בהתאם לחומרת העבירה. נוסיף כי במערכת השפיטה הצבאית, קיים דין משמעתי ודין פלילי. כאשר מדובר בדין משמעתי, אזי סמכות השפיטה היא בתוך יחידתו של החייל. הדין המשמעתי ימומש בעבירות קלות בצה"ל, המאפשרות ניהול מהיר של ההליך.

כאשר מדובר בדין הפלילי, תהיה חפיפה חלקית לדין האזרחי, במובנים רבים. מהגשת תלונה למשטרה צבאית חוקרת, ובהמשך, אם וכאשר יבססו את הראיות, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית ושם ייקבע אם יוגש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, יחל הליך משפטי בבתי הדין הצבאיים. יוער כי בבית הדין הצבאי, הענישה נחשבת מחמירה יותר בנושאים מסוימים מאשר השפיטה במערכת המשפט הפלילית בישראל, וזאת על מנת לשמור על ההיררכיה הקיימת בצבא.

עבירת העריקות:

עבירת העריקות הינה חלק מעבירות סל המכונות עבירות "היעדרות משירות". העריקות מוגדרת בתור העבירה הקשה ביותר בעבירות ההיעדרות והיא מתוארת בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. בשל חובת הגיוס עפ"י חוק הגיוס, כל אדם שכפוף למסגרת הצבאית, חייב להתייצב כפי שנאמר לו על ידי גורם צבאי. אם לא יעשה זאת, הוא יעבור עבירה וזאת בהתאם למדרג הבא:

עבירת הנפקדות – היא היעדרות משירות עד 21 ימים. בחלוקה פנימית קיימת נפקדות קצרה שהיא עד 24 שעות, ואז יישאר הטיפול במסגרת היחידה והענישה בגינה תהיה, פחותה אם בכלל. בנפקדות ארוכה, כלומר מעל 24 שעות ועד 21 ימים, הטיפול אומנם במסגרת היחידה, אך הענישה בגין מעבר על העבירה יכול להגיע לכדי מאסר.

עבירת העריקות – כאן, בשונה מנפקדות, הטיפול בחייל מועבר לטיפולה של המשטרה הצבאית, תחת מדור עריקים. הזמן המוגדר לעריקות הוא מעל 21 ימים ועד בכלל. בעת תפיסת עריק, ינוהל התיק בהליך משפטי צבאי ועונשו לרוב יעמוד על מאסר בפועל.

ענישה:

ההחלטה להיות עריק, הינה אינדיבידואלית לכל חייל, כל אחד ונסיבותיו שלו. הסיבות העיקריות המוכרות, נוגעות למחאה על אי מתן פטור משירות, אי התאמה והשתלבות במערכת הצבאית, בעיות כלכליות בבית ועוד. הענישה על עבירת העריקות, תיקבע כאשר תילקח בחשבון הסיבה לעריקות, אם כי כל עריקות שתתבצע, אינה מוצדקת. על מנת להמחיש את ההבדלים במתחם הענישה, ניתן לראות כי כאשר חייל עורק במסגרת פעילות צבאית, מאסרו עשוי להגיע עד 10 שנות מאסר, אבל אם לא יהיה ניתן להוכיח שלא התכוון לחזור, אזי העונש ירד ל–3 שנות מאסר.

לסיכום:

עבירת העריקות היא עבירה חמורה אשר יכולה להוביל עד לכדי מאסר, וזאת בשל חובת הגיוס לגוף ההיררכי הצבאי. אי לכך, ובשל חשש מביצוע עבירת העריקות ולצורך בירור ההשלכות של כל תקופת היעדרות משירות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני צבא, אשר יוכל לשפוך אור על ההשלכות העתידיות לטווח הקצר והארוך וכן להופיע ולייצג בבתי הדין הצבאיים.

יעל תותחני - משרד עורכי דין

עורך דין לענייני צבא – מה חשוב לדעת?

במדינת ישראל, בשונה ממדינות אחרות בעולם, קיים חוק גיוס חובה, אשר מחייב את כל מי שהוא תושב בישראל ומעל גיל 18, להתגייס לצה"ל (פרט לחריגים אשר ניתן להם פטור, בהתאם לנסיבות המפורטות בחקיקה). על פי חובת הגיוס, מרבית האזרחים ישרתו במסגרת זו, המושתתת על פקודות והיררכיה. לכן, לצה"ל קיימת מערכת משפט אוטונומית המותאמת לצרכי הצבא. דבר זה מחייב מקצוענות והכרת החקיקה הרלוונטית ולכן חשוב לבחור עורך דין המתמחה בנושאי צבא, החל מגיוס או פטור מגיוס ועד שפיטה בזמן השירות הסדיר או המילואים.

לאחר הקדמה זו, במאמר זה נסקור: מיהו עורך דין לענייני צבא, נסביר על אפשרויות הייצוג במערכת המשפט בצבא ועל חשיבות הייצוג בהליכי משפט צבאיים. כל זאת נעשה לידיעתכם\ן ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים. לפני שנתחיל, נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני צבא.

עורך דין לענייני צבא:

מדובר בעורך דין, בוגר לימודי משפטים ובעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, אשר תחום התמחותו הוא דיני הצבא. עורך דין מסוג זה, מלבד בקיאותו במערכת המשפט הצבאית ובחוקים הייעודיים לה, זקוק לאישור וועדה מטעם הצבא לייצוג בבתי הדין הצבאיים, וזאת בהתאם לסעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק שיפוט צבאי"), אשר מפרט את כל הליכי השפיטה ואת סמכותה של מערכת השפיטה בצבא ההגנה לישראל.

באשר לבקשה לוועדה צבאית לייצוג בבתי דין צבאיים: על המבקש, שהוא כאמור עורך דין במקצועו, לפנות בבקשה לוועדה. אז, יבחנו את בקשתו מטעמים ביטחוניים בעיקר, וזאת לאור חשיפה לחומרים כאלו ואחרים, כחלק מהליכי השפיטה.

על מנת לברר מיהו עורך דין צבאי אשר אושר על ידי הוועדה, ניתן לפנות למחלקה לייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, אשר מחזיקה ברשימת עורכי הדין המאושרים לייצוג.

ייצוג במערכת המשפט בצבא:

בהתאם לאמור בסעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי, לכל חייל העומד בפני כתב אישום בבית הדין הצבאי, יש זכות לייצוג, או לפחות הזכות לבחור האם להיות מיוצג. האפשרויות העומדות לפניו הן כדלקמן:

הסנגוריה הצבאית – בדומה למערכת המשפט האזרחית, שבה כמעט לכל אזרח עומדת הזכות לייצוג מטעם הסנגוריה בהליכים פליליים, כך גם במערכת המשפט הצבאית, שם ישנה סנגוריה צבאית, אשר נועדה להליכי המשפט הצבאיים. הזכות הזו ניתנת לכל חייל בחינם, בין אם סדיר או מילואים. אלו המקרים שבהם קיימת זכאות לסנגוריה צבאית: מי שבחקירה שקיים בה סיכוי שיוגש נגדו כתב אישום, מי שמוגש נגדו כתב אישום, מי שיש נגדו הליך בדין משמעתי חמור אשר יכול להוביל לשינוי בשירותו העתידי, ובמקרים מסוימים בבית הדין הצבאי לתעבורה.

במרבית המקרים, החשוד או הנאשם יוכל לבחור באפשרות הזו. יובהר כי כאשר יוגדר סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, לא יהיה ניתן לבחור כזה או להחליף את מי שמונה. כמו כן, בהליך שכזה, הליכי מעטפת (לדוגמא: חקירות, חוות דעת ועוד) לא יתקבלו בחינם כמו הייצוג.

סנגור פרטי צבאי – למעשה, מדובר בעורך דין, סנגור צבאי, בעל ידע וניסיון בתחום ובעל היתר ייצוג, כאמור על ידי וועדה צבאית, לייצוג והופעה במסגרת המשפט הצבאית. הדבר יעשה בבחירתו של החייל, בתשלום והוא ייבחר בהתאם למומחיות בתחום העבירה וכן יוכל לסייע בכל חלק בהליך. בהמשך, נסביר מדוע חשוב לבחור בעורך דין צבאי פרטי, בעל ניסיון.

חייל שישמש כסנגור – מדובר באפשרות לבקש מחייל אחר, שיהיה דובר לחייל הנחשד או המואשם. מדובר באפשרות שכמעט ואיננה מתממשת, לאור האפשרות לקבל ייצוג מעורך דין בהכשרתו, במסגרת הסנגוריה הצבאית.

חשיבות בחירת סניגור פרטי–צבאי בהליכים במערכת המשפט הצבאית:

להליכים במערכת המשפט הצבאית יש חשיבות רבה. יש לציין כי מדובר במערכת קפדנית, שהענישה בה היא לעיתים חמורה יותר לעומת הענישה במערכת המשפט האזרחית, וזאת לאור הגוף ההיררכי שבמסגרתו היא פועלת. דוגמא לכך היא עבירת הסמים במערכת האזרחית, שייתכן שלא יוגש בגינה כתב אישום, ואילו במערכת הצבאית יהיה ניתן להיכנס לכלא בעקבות זאת. כמו כן, ענישה במערכת הצבאית תוכל להוביל להשלכות, הן בשירותו העתידי של החייל והן לאחר שחרורו. לכן, יש חשיבות רבה להכוונה וייצוג בצורה מיטבית ומקיפה, וזו יכולה להיעשות רק על ידי סניגור פרטי, בעל ידע וניסיון בתחום המשפט הצבאי.

סיכום:

כאמור, עורך דין צבאי הינו בקיא במערכת המשפט הצבאית הנוקשה. סיוע של עורך דין לענייני צבא יוכל להועיל לפונה, הן בבירור ביצוע העבירה, הן בהפחתת סעיפי האישום ו/או הסרתם והן בסיוע בגזר הדין, תוך השפעה על מתחם הענישה, וכל אלה – בהתאם לנסיבות המובאות לפניו.