פטור מהצבא – מה הדין?
במדינת ישראל, בה הצבא הוא צבא העם, קיימת חובת גיוס לכל אזרח שמלאו לו 18 שנים. מסגרת הצבא הקפדנית, מכילה מספר רב של תחומים, על מנת ליצור תוכן וערכיות למערכת שלמה, המחייבת את כל אזרחי המדינה. בשונה ממדינות אחרות שבהן מדובר בצבא מקצועי, אשר מגויסיו בחרו לעשות זאת כעבודה לכל דבר ועניין, בישראל מדובר בחובה חקוקה לגיוס לתפקידים רבים ומגוונים.
עם זאת, ישנן אוכלוסיות מסוימות אשר אינן יכולות להשתלב במסגרת הצבאית, בשל נסיבות כאלו ואחרות. כל אחת מהנסיבות המצוינות בחוק, תאפשר פטור משירות חובה למי שעונה על הקריטריונים הקבועים בחוק. החוק שמתייחס לגיוס ולצבא ולפטור ממנו, הוא חוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן: "חוק הגיוס"), אשר מסדיר את כל הנוגע לשירות סדיר ולשירות קבע בצבא הגנה לישראל.
במאמר זה נסקור מאילו טעמים יינתן פטור לגיוס מצה"ל. נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני צבא.
מאילו טעמים יינתן פטור לגיוס מצה"ל:
חוק הגיוס מתאר ומפרט (בעיקר בסעיפים 35 ועד 45) את כל הנוגע לפטור משירות. אלו הם הטעמים לפטור משירות חובה לצה"ל:
אורח חיים דתי ייבחנו מול דיין או שופט, בהצהרת המועמדת, אשר יבחנו את הטעמים בהכרה הדתית אשר מונעים את הגיוס, כגון שמירת כשרות ונסיעה בשבת. היות וזוהו מקרים רבים של ניסיונות "לזכות" בפטור זה, בדרך של מצג שווא, כחלק מהתצהיר תשאלנה שאלות הקשורות לדת, כדי לבדוק את בקיאות המועמדת והכרתה את עולם הדת. במקרים שבהם עולה חשד להטעיה, קיימת אפשרות להוציא חוקרים אשר יתחקו אחר המועמדת, כדי לבדוק את אורח חייה (סגנון לבוש בתמונותיה המפורסמות ברשתות חברתיות, כניסה למסעדות כשרות וכדומה).
פטור מטעמי מצפון – מדובר בפטור שיינתן למי שיוגדר כ"פציפיסט", דהיינו, אדם אשר מטעמים אידיאולוגיים לא מוכן לשרת בצבא. קיימת ביקורת רבה על פטור מטעמי מצפון, ויש לדעת כי וועדה תבחן את המצהיר, לגבי האידיאולוגיה בה דוגל.
עקב הגירה לחו"ל – מדובר בפטור שיינתן למועמד שלא חי בארץ. על מנת שלא "לנצל" זאת לאי גיוס, הוגדר כי הפטור יינתן רק למי שעזב את הארץ לצמיתות לפני גיל 16. זאת, על מנת להבטיח שמדובר בהגירה ולא בניסיון למצג שווא.
פטור אוטומטי – מדובר בפטור שניתן למגזרים הערביים: ערביי ישראל, בדואים, דרוזים בעלי צביון דתי, נשים דרוזיות ונשים צ'רקסיות. יובהר כי אומנם קיים פטור אוטומטי, אך מי שיבחר להתנדב ולהתגייס, יוכל לעשות זאת.
פטור מטעמי בריאות – מדובר בפטור שיינתן למועמד לגיוס, כאשר מצבו הרפואי אינו מאפשר לגייסו, בין אם מדובר בבעיה פיזית או נפשית. ההחלטה האם לגייס ואילו מגבלות מאפשרות לתת את הפטור, נתונה לוועדה רפואית מטעם הצבא, שבוחנת את מצבו הרפואי של המועמד. ככלל, וועדה זו מתכנסת במטרה לסווג את כשירותו של המועמד בהתאם לסרגל היכולת של צה"ל, אשר מכונה פרופיל.
פרופיל זה הוא שיקבע את התפקידים שאליהם ניתן לשבץ את המועמד. הפרופיל הגבוה מכונה פרופיל 97, הפותח בפני המועמד שלל תפקידים, לרבות תפקידי לחימה. פרופיל 64, לעומת זאת, יאפשר תפקידים מנהליים, המכונים תפקידי עורף. הפרופיל הנמוך ביותר הינו פרופיל 21, אשר קבלתו היא בעצם פטור משירות סדיר.
מטעמי נישואין, הריון והורות – פטור מהטעמים הללו אינו חל בצורה אחידה על גברים ונשים. כאשר מדובר במועמדת, כל מעמד שכזה, נישואין או הריון, יזכו בפטור אוטומטי. מועמד, לעומת זאת, לא יזכה בפטור זה גם אם הוא נשוי עם ילדים. יש לציין כי בשל ההתאמות שאותן מבצע צה"ל, יאפשרו לאב תנאים מטיבים ואף משכורת תומכת.
מטעמי הכרה דתית – גם כאן, מדובר בפטור החל על נשים בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיפים 39 ו–40 לחוק הגיוס. מדובר בפטור שניתן למועמדת אשר תוכיח כי ההווי היומיומי שלה ואורח חייה הדתי, אינם מאפשרים לה להתגייס לצה"ל. הקריטריונים הבסיסיים להגדרת
לסיכום:
כפי שציינו, ישנן אפשרויות למתן פטור מגיוס חובה, וזאת למי שנסיבותיו תואמות את הקריטריונים לקבלת פטור. חוק הגיוס מגדיר חובת התייצבות בעת זימון ואכן למי שיש פטור, מבוטלת חובה ההתייצבות. מי שאין ברשותו פטור ובוחר שלא להתייצב, יוגדר משתמט. חשוב לציין כי לצבא עומדת הזכות להתחקות אחר משתמטים ולהביאם למסגרת הצבא. כמו כן, ניסיונות למצג שווא מוכרים בצה"ל וגם אז ינסו לבחון את אמיתות הדברים, כמו במקרים אלו: נישואים פיקטיביים, ניסיונות לרמות בנוגע לאורח החיים ועוד. אי לכל אלה, במידה והנך לא יכול/ה לשרת במסגרת צבאית, מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני צבא, אשר יוכל לסייע בקבלת הפטור התואם למצבך.