משפט צבאי – מה כדאי לדעת?
מערכת המשפט הצבאית הינה מערכת המותאמת באופייה לגוף הצבאי ההיררכי – וזאת בהתאם לחקיקה ספציפית שמאפשרת את קיום הארגון ואת המשמעת שבו. מערכת המשפט הצבאית שונה ממערכת המשפט הפלילית וניתן לומר שגם הענישה וחומרתה שונות בצורה משמעותית בעבירות מסוימות. לכן, בעת הצורך, חשוב לבחור עורך דין לענייני צבא, שהוא עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, שיש בידו אישור ייצוג בערכאות המשפט הצבאי, בהתאם לאישור וועדה צבאית.
מכאן, הרי שבמאמר זה נסביר: מהו חוק השיפוט הצבאי, על בתי הדין הצבאיים, הליך השיפוט הצבאי ועל ייצוג בבתי הדין הצבאיים כחלק מהליך השפיטה הצבאי. נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין צבאי.
חוק השיפוט הצבאי:
על מנת להבין את מערכת המשפט הצבאי, יש להכיר את החוק אשר מקנה סמכות לגוף זה וכן מנחה אותו. מדובר בחוק שיפוט צבאי, התשט"ו–1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"). על פי הגדרת חוק זה, חוק השיפוט הצבאי חל על האנשים הבאים: כל מי שהוא חייל בשירות סדיר או מילואים, מתנדב במילואים, מי שעבר עבירה בהיותו חייל (מותנה בסייגים המתוארים בסעיף 6 לחוק), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, מי שנתון במשמורת הצבא או עובד בצבא– הגדרה הכוללת בתוכה את אוכלוסיית האסירים הצבאיים, עובדים בשירות הצבא, במפעליו ובשליחותו, שבויי מלחמה ואנשי מילואים שאינם בשירות (בהתאם לסייגים המצוינים בסעיף 11 לחוק השיפוט הצבאי).
הליך השיפוט הצבאי:
הליך השיפוט הצבאי זהה להליך הפלילי. ההליך הראשון נוגע למשטרה צבאית חוקרת, המוכרת כמצ"ח. זו יחידה אשר מטרתה לחקור כל אירוע שבו עולה חשד לביצוע עבירה. ברגע שמתגבש חשד סביר באותה יחידה, מועבר התיק לפרקליטות הצבאית. גוף זה מקבל את ההחלטה, האם על סמך הראיות והחומרים שהתקבלו מהמשטרה הצבאית, יוגש כתב אישום (וזאת בדומה לחקירת משטרת ישראל והעברת ראיות מבוססות לפרקליטות).
ברגע שמוגש כתב אישום, ינוהל ההליך במשפט צבאי. המשפט הצבאי כולל הליך פלילי, עבירות ועונשים חמורים ובין היתר גם הליכי פיצוי על נזקים, בדומה להליך האזרחי.
בתי הדין הצבאיים:
על מנת לממש את חוק השיפוט הצבאי, קיים טריבונל ייחודי לשפיטה וקבלת החלטות הנוגעות לעבירות הנעשות במסגרת הצבא: מדובר בבתי הדין הצבאיים, שיש בהם שופטים שמומחים במשפט הצבאי. להלן, בתי הדין הצבאיים הפרוסים ברחבי הארץ:
בית הדין הצבאי המחוזי – מדובר בערכאה הראשונה, המקבילה לבית משפט השלום במערכת המשפט האזרחית. סמכות בית הדין הצבאי המחוזי, היא בכל הנושאים הנוגעים לשפיטה של כל חייל שדרגתו נמוכה מדרגת סגן אלוף וכל עבירה אשר העונש בגינה לא עומד על מוות.
בית דין צבאי מיוחד – זוהי ערכאה משלימה לבית הדין הצבאי המחוזי. כאן ניתנת הסמכות לשפוט חיילים אשר דרגתם מעל דרגת סגן אלוף וגם במקרים בהם העונש על העבירה עומד על מוות.
בית דין צבאי לערעורים – ערכאה זו היא המקבילה במשפט האזרחי לבית משפט העליון. ערעורים בדבר החלטות של כל אחת מהערכאות המצוינות לעיל, יובאו בפני בית דין זה.
בתי דין נוספים, הינם: בית הדין הצבאי הימי, בית הדין הצבאי לתעבורה ובית דין שדה. כל אלו הם בתי דין אשר מחזיקים במומחיות בסוג מסוים של עבירות בדין הצבאי.
ייצוג במערכת המשפט הצבאית:
בהתאם לסעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, זכאי החשוד או הנאשם לבחור האם להיות מיוצג. קיימות 3 אפשרויות לבחירה:
האחת – ייצוג על ידי עצמו. דבר שמתבצע כאשר מדובר בעבירות קלות וההליך המשפטי בהן בהיר וברור.
השנייה – ייצוג על ידי סניגוריה צבאית – זכות הניתנת לכל חייל באשר הוא. מדובר במענה משפטי חינמי, אך יצוין כי לא יהיה ניתן לבחור סניגור או לבקש להחליף אחד קיים.
האפשרות השלישית – סניגור מהמגזר הפרטי, כלומר – שכירת עורך דין בעל אישור ייצוג בבתי דין צבאיים אשר מתמחה בעבירה הנדונה וזאת עפ"י בחירתו של הנאשם.
לסיכום:
המשפט הצבאי ומערכת השפיטה הצה"לית מחייבים היכרות ובקיאות בתחום, מאחר ומדובר בגוף משפטי אוטונומי, הפועל תחת גוף צבאי. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני צבא, החל משלב החקירה ועד ייצוג והופעה בערכאות, וזאת על מנת להשפיע על סעיפי האישום, הפחתתם או הורדתם וקביעת מתחם הענישה, וזאת בהתאם לנסיבות המובאות.