יעל תותחני - משרד עורכי דין

מקלדת קטלנית: לשון הרע באינטרנט

רשת האינטרנט טומנת בחובה יתרונות רבים, ואין ספק שהיא חלק אינטגראלי מחיינו. אנו נעזרים באינטרנט בחיינו האישיים ובחיינו המקצועיים. אנו נעזרים באינטרנט כדי למצוא עבודה, כדי למצוא בני זוג, וגם לעיתים קרובות כדי להביע את דעתנו, ובפרט זו הפוליטית.

יותר מכך, אנו מסתייעים יותר ויותר ברשת האינטרנט כדי לחשוף בפני הכלל התנהגות לא ראויה של אנשים מסוימים. כך אירע לאחרונה ב"תקרית השוקולד" המפורסמת אליה נחשפנו באמצעי המדיה, כך מתרחש לא אחת כאשר עולות תמונות של אנשים המעמידים את רכבם בחניה השמורה לנכה, והדוגמאות עוד רבות.

האינטרנט מאפשר תפוצה רחבה, וכמו שהוא יכול לסייע הוא גם יכול להזיק, ולעיתים רבות אפילו לפגוע מאוד.

כאן נשאלת השאלה האם דברים שאנו מפרסמים באינטרנט יכולים לעלות בגדר "לשון הרע"?

התשובה לכך היא חיובית.

לשון הרע: החוק

לשון הרע כלפי אדם אחר מוגדר בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 בתור "פרסום של דבר שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם" או "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו" או "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".

כלומר, כדי שאמירה מסוימת תיחשב כלשון הרע יש צורך בשני תנאים: האחד הוא קיומו של פרסום; השני הוא שהפרסום יקיים את אחת הפגיעות  המוצגות. יש לציין כי לשון הרע צריך להיעשות כלפי אדם מסוים, ולא כלפי קבוצה. כך שאם אדם מפרסם דבר מה כלפי קבוצה, לא מתקיימת עוולת לשון הרע.

כאשר פרסום נעשה ברשת האינטרנט, והוא אכן מקיים את אחת הפגיעות, מתקיימת גם מתקיימת עוולת לשון הרע, כלפי מושא הפרסום שנפגע מכך.

כאשר מוכחת לשון הרע, החוק מאפשר למושא הפרסום לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 50,000 ₪. אך לניזוק יש אפשרות לתבוע סכום הגבוה מהסכום הזה, בכפוף להוכחת נזק שנגרם כתוצאה מהפרסום.

הגנות

גם אם התנאים לקיומה של עוולת לשון הרע מתקיימים, עדיין לצד המפרסם קיימות הגנות מספר, שקיומן שולל את העוולה שבוצעה. ההגנה המשפטית הראשונה מפני עוולת הלשון הרע היא כאשר הפרסום הוא בעצם דבר אמת. במקרה כזה המפרסם צריך להוכיח שמה שפורסם הוא אמת, קרי: הפרסום הוא נכון. בנוסף יש להוכיח כי יש אינטרס ציבורי לפרסמו.

הגנה נוספת היא הבעת דעה. לא יעלה על הדעת שבגין כל הבעת דעה טריוויאלית וסטנדרטית, יהיו אנשים חשופים לעילת תביעה בגין לשון הרע. על כן, קבע המחוקק שהבעת דעה הגיונית ולגיטימית היא אינה לשון הרע.

היזהרו ממה שיוצא לכם מהמקלדת

כאמור, רשת האינטרנט מפתה רבים מאתנו לא אחת להשתלח אחד בשני, ולפרסם דברים חמורים מאוד איש כלפי רעהו, שספק אם היו נעשים אילו לא הייתה קיימת פלטפורמה כל כך נוחה כמו האינטרנט.

אז כיצד נימנע מלשון הרע?

כלל ראשון: אל תגדפו איש את רעהו!. כלומר, אם יש לכם דעה או טענה, תביעו אותה, אך אל תגדפו אדם אחר.

התנהגו בכבוד איש כלפי רעהו. כלומר, אפילו אם אתם מביעים דעה חמורה ככל שניתן, היצמדו לדעתכם, ואל תתבלו את דעתכם עם גידופים שאינם מן העניין. בנוסף, מומלץ תמיד לציין בפתח הדברים כי הפרסום משקף רק את דעתכם. הימנעו מגידופים מיותרים, משום שגידופים לבדם מהווים לשון הרע בדרך כלל, והם בוודאי לא מהווים דעה לגיטימית.

בהקשר לכך חשוב לזכור, שאומנם חופש הביטוי בישראל מהווה זכות ראשונה במעלה, אך זכות זו נסוגה לעיתים כפני פגיעה לא מידתית בשמו של אדם אחר.

כלל שני: התבססו על עובדות. כאשר אתם מבקשים לפרסם משהו שעשוי להיחשב כשלילי כלפי אדם אחר, למשל כתיבת ביקורת על מסעדה או בית עסק או מוצר או שירות שקיבלתם, התבססו על עובדות מתועדות. אפילו אם בסוף הדרך יתברר שהעובדות היו שגויות, ייתכן ותוכלו להתגונן בטענה של "אמת בפרסום". כך לדוגמא, בית המשפט העליון בפרשת סרן ר' נגד אילנה דיין (פורסם בשנת 2014) קבע כי לעיתים אפילו אם מסתמכים על עובדות שמתבררות בדיעבד כלא מדויקות, ניתן ליהנות מהגנת האמת, אם הפרסום היה בתום לב והיה מחויב המציאות לשעתו.

כלל שלישי: הימנעו מתוספות עובדתיות. לדוגמא, אם נחשפתם לדבר מסוים בו חזיתם ואתם מעוניינים לפרסמו, תארו את מה שראיתם בלבד. הימנעו מלהוסיף עובדות לא מדויקות והימנעו מהסקת מסקנות. התבססו על מה שחזו עיניכם בלבד. לדוגמא, בית משפט השלום דחה זה מכבר תביעת לשון הרע שהגישה גננת נגד הורים שהוציאו את ילדיהם מגנון שבבעלותה, בטענה שההורים פרסמו ברשת האינטרנט כי הגננת התובעת הזניחה את הילדים בגנון. בית המשפט קבע כי ההורים תיארו רק עובדות רלוונטיות כפי שהם התרשמו על סמך תיאור שהילדים מסרו להם, ולכן לא מתקיימת עוולת לשון הרע (פורסם ב- 2014).

כלל רביעי: התייעצו עם עורך דין. אם אתם אנשי מקצוע כמו עיתונאים, בלוגרים בכלל אנשים שרוצים לפרסם דבר מה ברשת ואתם חוששים שיתכן והפרסום או חלקים ממנו עשויים להוות עילה לתביעה, התייעצו עם עורך דין. לעיתים שיחת טלפון קצרה יכולה לחסוך לכם כסף רב ועוגמת נפש רבה. לעיתים ניסוח שונה יכול להיות ההבדל בין תביעת לשון הרע ששוויה אלפי שקלים, לבין הבעת דעה לגיטימית.

פרסמו נגדכם דבר המהווה לשון הרע?

אם נתקלתם בפרסום שמהווה כלפיכם לשון הרע ברשת האינטרנט, ניתן לפעול בכמה דרכים.

ראשית, יש לתעד את הפרסום. לדוגמא, אם מדובר בפרסום שנעשה בפייסבוק, אפשר לצלם את המסך. כמו כן, את התיעוד יש לשמור, ומומלץ להדפיס.

שנית, אפשר, אך לא חובה, לפנות למפרסם ולבקש ממנו להסיר את הפרסום, ואף להתנצל. מומלץ גם להפנות את תשומת ליבו לכך שהפרסום מהווה לשון הרע.

שלישית, אם מדובר בפרסום שנעשה באינטרנט, אך יש קושי לאתר את המפרסם, אפשר להסתייע בחוקר פרטי העוסק במחשוב ובאמצעותו לאתר את כתובת ה-IP ממנה נעשה הפרסום. דרך הכתובת, ניתן כמובן לאתר את המפרסם עצמו בדרך כלל.

רביעית, יש לפנות לעורך הדין מיומן ומנוסה העוסק בתחום, ולהתייעץ עמו בנוגע לטיב הפרסום ולאפשרויות המשפטיות הרלוונטיות למקרה.

לסיום זכרו: הימנעו מגידופים והתנהגו בכבוד. אפשר לומר הכול, אך מומלץ לעשות זאת בדרך ארץ. אם נחשפתם לפרסום המהווה לשון הרע, זכותכם לפעול בכל דרך חוקית.

עומדים לפני תביעה? מרגישים ששמכם נפגע ורוצים לתבוע?

התקשרו עוד היום!

054-7946858

עורך דין ליטיגציה אזרחית ופלילית יעל תותחני